משנה מקוואות ח ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מקוואות · פרק ח · משנה ב | >>
אלו בעלי קריין שהם צריכין טבילה: ראה מים חלוקים או עכורים, בתחלה, טהור.
באמצע ובסוף, טמאד.
מתחלה ועד סוף, טהורה.
לבנים ונמשכים, טמא.
רבי יוסי אומר, לבנים כעכורים.
אלו בעלי קריין שהן צריכין טבילה,
- ראה מים חלוקים או עכורים -
- בתחילה - טהור.
- באמצע ובסוף - טמא.
- מתחילה ועד סוף - טהור.
- לבנים ונמשכים - טמא.
- רבי יוסי אומר: לבנים - כעכורים.
- ראה מים חלוקים או עכורים -
חלוקין - חלקות שלשלת ההזלה.
עכורין - אם יהיה בתחילת השתן.
ואמר שמהעצר השתן קרה לו זה, אם היה השתן כולו תואר אחד הנה הוא גם כן טהור, ואפילו היה כולו עכור.
וכוונת נמשכין - שיהיה השתן מתדבק קצתו בקצתו, וזה כאשר יהיה בו קצת דבקות הנה הוא טמא, ואפילו היה הדבקות נראה באמצע או בסוף או בתחילה.
רבי יוסי אומר, שאם היו לבנים נמשכים בתחילה טהור, כמו משפט העכורים.
ואין הלכה כרבי יוסי:
בתחלה טהור. אם היו המים חלוקים או עכורין קודם השתן טהור ואם אחריו מין קרי הוא:
לבנים ונמשכים. טמא דמין קרי הוא:
חלוקים - שמטיף טפין חלוקים כמין שלשלת:
בתחילה - בתחילת הטלת מי רגלים:
טהור - דלאו מין קרי הוא, אלא מעצירת השתן הוא בא:
באמצע ובסוף - של הטלת מי רגלים, טמא, דמין קרי הוא:
ונמשכים - מי רגלים מדובקים:
טמא - דמין קרי הוא:
לבנים כעכורים - ובתחילה טהור, באמצע ובסוף טמא. ואין הלכה כרבי יוסי:
חלוקים. פי' הר"ב שמטיף טפים חלוקים כמין שלשלת. ואפי' עבות דלא כר"א חסמא דמתני' דלקמן [ועיין עוד לקמן] ובפי' הרמב"ם בנא"י חלקים שלשלת ההזלה. ובגליון כתוב חלקה פי' מלשון איש חלק:
באמצע ובסוף טמא. מדבריהם ולתרומה אבל לחולין טהורים. הרמב"ם פ"ה מהא"ה [הל' ט"ו]. וכן הביא הר"ש מתוספתא לקמן במ"ד:
מתחלה ועד סוף טהור. דמסתמא מחמת מכה הוא דאין דרך קרי לבוא בתחלה קודם השתן וכי היכי דהנך דבתחלה לא הוו קרי ה"נ הנך דבאמצע ובסוף. מהר"ם:
נמשכים. וכך העתיקו הר"ב והרמב"ם בפירושו. ובס"א ונמשכים וכן העתיק הר"ש גם הרמב"ם בחיבורו פ"ה מהא"ה [ה"ו] וכן העתיק מהר"ם:
(ד) (על המשנה) טמא. מדבריהם. ולתרומה. אבל לחולין טהורים. תוספתא:
(ה) (על המשנה) טהור. דמסתמא מחמת מכה הוא, דאין דרך קרי לבוא בתחלה קודם השתן, וכי היכי דהנך דבתחילה לא הוי קרי הכי נמי הנך דבאמצע ובסוף. מהר"מ:
מתחלה ועד סוף: במראה אחד אינו מחמת קרי וטהור. הרמב"ם ז"ל והרא"ש ז"ל:
לבנים ונמשכין: מי רגלים מדובקים קצתם עם קצתם כמו ליחה:
יכין
אלו בעלי קוריין שהם צריכין טבילה: נ"ל דמדלא קאמר אלו הן הבעלי קריין הטמאים. וכדמסיק טהור וטמא. ול"ל דקאמר הצריכים טבילה. וכי לא ידעינן דטמאין צריכין טבילה. אלא ש"מ דאטבילת בעל קרי דמשנה א' קאי. דהיינו בשטובל א"ע לד"ת קאי. דאע"ג דמן התורה א"צ טבילה לטהרות. רק כשהוא בא' מד' אופנים. דהיינו
- (א) בשמוציא ש"ז בקשוי אבר.
- (ב) אשה הנבעלת ש"ז
- (ג) אשה שפלטה ש"ז.
- (ד) מי שנוגע בש"ז.
וכולן אינן רק ראשון לטומאה [רמב"ם פ"ה מאהט"ו ה"ט]. אבל כל הנך דקחשיב במשנתינו שאינן יוצאין בקשוי אבר. א"צ טבילה מן התורה אפי' לתרומה. אפ"ה כיון דתיקון רבנן טבילה לתרומה להנך ה"ה לד"ת:
ראה מים חלוקים: ר"ל הטיף מים זכים. דאינן דומין לזרע. אבל הטיפן חלוקים. דהיינו טפין טפין חלוקים. דע"י כך יש הוכחה קצת שאינן מי רגלים דרגילין לבוא בקלוח:
או עכורים: ר"ל או שיצאו ממנו בקלוח כעין מי רגלים. אבל היו מים עכורים. כעין ש"ז. ועי"ז יש הוכחה קצת שאינן מי רגלים שרגילין להיות זכים בשעה שיוצאין:
בתחלה: ר"ל אם ראה כך או כך בהתחלת הטלת מי רגלים:
טהור: דאין דנין אותן כקרי רק כשיש תרתי לריעותא. א' בגוף המים. שיצאו טפין טפין. או עכורים. והב' בזמן ביאתן שלא באו בתחלה קודם המי רגלים אלא שיקדם המי רגלים להם. מדאין רגיל שיצא הקרי קודם המי רגלים:
באמצע ובסוף: ר"ל אבל אם באו כך או כך באמצע הטלת מי רגלים. או בסוף דהיינו אחר הטלת מי רגלים:
טמא: לתרומה דמין קרי הוא מד"ס. אבל חולין שנעשו על טהרת תרומה או קודש. אין נטמאין על ידו:
מתחלה ועד סוף: ר"ל ואם לא הטיל מי רגלים כלל. רק מתחלה ועד סוף הטיל טפין טפין. או קלוח מים עכורים [רמב"ם פ"ה מאהט"ו ה"ט]:
טהור: היינו נמי מטעם הנ"ל. דאמרינן אילו צחצוחי זרע הן. והי' כח באדם להוציאן בלי קלוח המי רגלים הדוחה אותן. כבר היו מקדימין ויוצאין מיד כשהוציא הזרע:
לבנים ונמשכים: ר"ל אם יצא מאמתו לחלוחית כמראה לובן ביצה. והי' ג"כ קשור ונמשך כלובן ביצה:
טמא: ואפי' לא ירד טפין טפין או עכורים. וגם לא באו מי רגלים אחריהם. אפ"ה מדהוא ממש כדמות קרי. אמרינן דקרי הוא וטמא:
ר' יוסי אומר לבנים כעכורים: דאם באו המים לבנים. דינן כעכורים לעיל. דבבאו בתחל' או בלי הטלת מי רגלים אחריהן. דאף שהן דומין טפי לזרע. עכ"פ מדיצאו בלי קשוי אבר. טהור. וקיי"ל כת"ק:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת