לדלג לתוכן

משנה מעשרות ה דפוסים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה מעשרות ה דפוסים |

העוקר שתלים מתוך שלו ונטע לתוך שלו, פטור.

לקח במחובר לקרקע, פטור.

לקט לשלוח לחברו, פטור.

רבי אלעזר בן עזריה אומר: אם יש כיוצא בהם נמכרים בשוק, הרי אלו חייבין.

העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע, חייב, מפני שהוא גרנן.

בצלים, משהשרישו בעליה, טהרו מלטמא.

נפלה עליהם מפולת והם מגולים, הרי אלו כנטועים בשדה.

לא ימכור אדם את פירותיו משבאו לעונת המעשרות למי שאינו נאמן על המעשרות, ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית.

ואם ביכרו, נוטל את הבַּכּורות ומוכר את השאר.

לא ימכור אדם את תבנו ואת גפתו ואת זגיו למי שאינו נאמן על המעשרות, להוציא מהן משקין.

ואם הוציא, חייב במעשרות ופטור מן התרומה; שהתורם, בליבו על הקטועים ועל הצדדים ועל מה שבתוך התבן.

הלוקח שדה ירק בסוריא, אם עד שלא בא לעונת המעשרות, חייב.

ומשבא לעונת המעשרות, פטור, ולוקט כדרכו והולך.

רבי יהודה אומר, אף ישכור פועלים וילקט.

אמר רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים? בזמן שקנה קרקע; אבל בזמן שלא קנה קרקע, אם עד שלא בא לעונת המעשרות, פטור.

רבי אומר, אף לפי חשבון.

המתמד, ונתן מים במידה ומצא כדי מידתו, פטור.

רבי יהודה מחייב.

מצא יותר על כדי מידתו, מוציא עליו ממקום אחר לפי חשבון.

חורי הנמלים שלנו בצד הערימה החייבת, הרי אלו חייבים, שידוע שמדבר הגמור גוררין כל הלילה.

שום בעל בכי, ובצל של רכפא, וגריסין הקילקין, והעדשים המצריות, רבי מאיר אומר: אף הקרקס, רבי יוסי אומר: אף הקוטנים – פטורים מן המעשרות, ונלקחין מכל אדם בשביעית.

זרע לוף העליון, זרע כרישים, זרע בצלים, זרע לפת וצנונות, ושאר זרעוני גנה שאינן נאכלים, פטורים מן המעשרות, ונלקחין מכל אדם בשביעית, שאף על פי שאביהן תרומה, הרי אלו יאכלו.

<< | משנה מעשרות ה דפוסים |