משנה מעשרות ד דפוסים
משנה מעשרות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
הכובש, השולק, המולח (בשדה), חייב.
המכמן באדמה, פטור.
המטבל בשדה, פטור.
הפוצע זיתים שיצא מהם השרף, פטור.
הסוחט זיתים על בשרו, פטור.
אם סחט ונתן לתוך ידו, חייב.
המקפא לתבשיל, פטור.
לקדירה, חייב, מפני שהוא כבור קטן.
משנה ב[עריכה]
תינוקות שטמנו תאנים לשבת, ושכחו לעשרן, לא יאכלו למוצאי שבת עד שיעשרו.
כלכלת שבת, בית שמאי פוטרין, ובית הלל מחייבין.
רבי יהודה אומר, אף הלוקט את הכלכלה לשלח לחברו, לא יאכל עד שיעשר.
משנה ג[עריכה]
הנוטל זיתים מן המעטן, טובל אחד אחד במלח ואוכל.
אם מלח ונתן לפניו, חייב.
רבי אליעזר אומר, מן המעטן הטהור חייב, ומן הטמא פטור, מפני שהוא מחזיר את המותר.
משנה ד[עריכה]
שותים על הגת, בין על החמין בין על הצונן פטור, דברי רבי מאיר.
רבי אליעזר ברבי צדוק מחייב.
וחכמים אומרים, על החמין חייב, ועל הצונן פטור.
משנה ה[עריכה]
המקלף שעורים, מקלף אחת אחת ואוכל.
ואם קלף ונתן לתוך ידו, חייב.
המולל מלילות של חטים, מנפה מיד ליד ואוכל.
ואם נפה ונתן לתוך חיקו, חייב.
כוסבר שזרעה לזרע, ירקה פטור.
זרעה לירק, מתעשרת זרע וירק.
רבי אליעזר אומר, השבת מתעשרת זרע וירק וזירין.
וחכמים אומרים, אינו מתעשר זרע וירק אלא השחלים והגרגיר בלבד.
משנה ו[עריכה]
רבן שמעון בן גמליאל אומר, תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן, חייבות במעשר.
רבי אליעזר אומר, הצלף מתעשר תמרות ואביונות וקפרס.
רבי עקיבא אומר, אין מתעשר אלא אביונות, מפני שהן פרי.
משנה מעשרות, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב