משנה מעשרות ג ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשרות · פרק ג · משנה ו | >>
הגגות פטורין, אף על פי שהם של חצר החייבת.
בית שער, אכסדרה ומרפסת, הרי אלו כחצר.
אם חייבת, חייבין; ואם פטורה, פטורים.
הַגַּגּוֹת פְּטוּרִין, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם שֶל חָצֵר הַחַיֶּבֶת.
- בֵּית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת, הֲרֵי אֵלּוּ כֶּחָצֵר;
- אִם חַיֶּבֶת, חַיָּבִין;
- וְאִם פְּטוּרָה, פְּטוּרִים:
הגגות - פטורין,
- אף על פי שהן - של חצר החייבת.
- וכן בית שער, אכסדרה, ומרפסת,
- הרי אלו כחצר -
- אם חייבת - חייבין.
- ואם פטורה - פטורין.
- הרי אלו כחצר -
הגגות - ידוע. כשהפירות לשם ולא נכנסו לבית, פטורים מן המעשרות.
בית שער - הוא מבוא הבית, והוא נקרא "פרוזדור".
ואכסדרה - מקום מוקף משלש רוחותיו, ובו קרוי.
ומרפסת - מקום גבוה על קרקע החצר, שבו הסולם קבוע שעולים בו אל העליות, ועוד יתבאר זה בערובין (פ"ח מ"א).
וממה שאתה צריך לידע, כי הבית כשיש בו פחות מארבע אמות על ארבע אמות אינו קובע למעשר, וכן הגג אינו פוטר למעשר אלא אם היה בו ארבע אמות על ארבע אמות או יותר:
של חצר. קובעת החייבת. מפורשת לעיל ובירושלמי (שם) אמר ר"א בגג לאויר חצר היא מתניתין כלומר אע"פ שעומד באמצע חצר שמוקפת לגג מסביב וא"א להביא לגג אלא דרך חצר ופריך מכיון שהעבירם דרך חצר לא נטבלו ומשני תפתר או כרבי יוסי בר' יהודה או כר' שהיה בדעתו לעשותן מוקצה ונמלך שלא לעשותן ופלוגתא דר' יוסי בר' יהודה ורבי בתוספתא (פ"ב) דתניא המביא תאנים מן השדה לאוכלן בראש גגו שכח והכניסן לחצר חברו לא יאכל מהן עראי רבי יוסי בר"י אומר מעלן לראש גגו ואוכל ותנא קמא הוא ר' ובירושלמי (הל' א) גרסינן הביא תאנים מן השדה והעבירן בחצרו לאוכלן בראש גגו ר' מחייב ור' יוסי בר' יהודה פוטר וגירסא זו עיקר והשתא מתניתין לרבי יוסי בר' יהודה אתיא בפשיטות אבל לר' לא מתוקמא מתניתין אלא כשהיה בדעתו לעשותן מוקצה ולא נטבלו בחצר ואחר כך נמלך לאוכלן לאחר שהעלן לגגו ומסיק בירושלמי א"ר בון והוא שיהא בגג ד' אמות על ד' אמות מה הבית אינו טובל עד שיהא בו ד' אמות על ד' אמות אף הגג אינו פוטר עד שיהא בו ד' אמות על ד' אמות כלומר דלא חשיב ובטל אגב חצר חייבת דתניא בית שאין בו ד' אמות פטור מן המעקה ומן המזוזה ומן העירוב ואינו טובל למעשרות כולה הך ברייתא מייתי לה בפ"ק דסוכה (ג.) ולא קתני התם ולא טובל למעשרות ואיכא מילי התם דלא תני הכא:
בית שער. לפני הבית:
וכן אכסדרה. שאין לה אלא ג' דפנות כדאמרינן (ב"ב דף כה:) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת:
מרפסת. לפני העלייה ויש עליות פתוחות לה ומחצר עולין בסולם למרפסת:
אף על פי שהן של חצר החייבת - והעלה הפירות לגג דרך חצר, אף על פי כן לא טבלי, הואיל ובשעה שהכניסן לחצר היה בדעתו להעלותן ולאכלן בגג. והני מילי כשיש בגג ארבע אמות על ארבע אמות, אבל אם אין בגג ארבע אמות על ארבע אמות בטל לגבי חצר:
בית שער - אצל פתח דחצר:
אכסדרה - מוקפת משלש מחיצות ומקורה למעלה:
מרפסת - מקום לפני העליות, ויוצאים מן העליות למרפסת ומן המרפסת יורדים בסולם לחצר:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
.אין פירוש למשנה זו
הגגות פטורין וכו': ודוקא בגג שיש בו ד' אמות דכמו שאין הבית טובל אא"כ יש בו ד' אמות על ד' אמות אף הגג אינו פוטר עד שיהא בו ד' אמות על ד' אמות. ובירוש' גרסי' תו אפי' בגג מבוצר פי' שכל סביבותיו חצר פטרא מתני' ופרכינן בשלמא אי מיירי בכל גגין דעלמא מצינן למימר שהעלן לגג מאחורי הבית או נפלו לו בזריקה שם אבל השתא דמיירי נמי בגג מבוצר אי אפשר שבאו הפירות לגג אלא שדרך חצר הכניסן וכיון דחצר חייבת הא נטבלו ומ"ט דמתני' ומשני מתני' מיתוקמא כר' יוסי ב"ר יהודה בפשיטות דאמר לעיל בריש פירקין בברייתא הביא תאנים מן השדה והעבירן בחצרו לאכלן בראש גגו רבי מחייב ור' יוסי ב"ר יהודה פוטר אבל לרבי לא מיתוקמא מתני' אלא כשהי' בדעתו לעשותן מוקצה ולא נטבלו בחצר ואח"כ נמלך לאכלן כשהעלן בראש גגו:
בפי' ר"ע ז"ל והעלה הפירות לגג דרך חצר וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה אינו דלרבי החצר טובלת ואעפ"י ששנינו למעלה המעביר תאנים בחצרו לקצות בניו ובני ביתו אוכלין היינו דוקא כשהעלן לקציעות שלא נגמרה מלאכתן אבל המעביר תאנים לאכול בגג בודאי חייב ומה שפי' הוא דעת ר' יוסי ב"ר יהודה אלא המשנה מדברת שהעלה אותן לגג שבחצר דרך חצרו לקצות ואח"כ נמלך לאכלן פטור כי החצר לא קבעא בדבר שלא נגמרה מלאכתו ועיין בירוש' עכ"ל ז"ל:
יכין
אף על פי שהם של חצר החייבת: אפי' העלן לגג דרך החצר. מיהו גג שאין בו ד' אמות על ד"א בטל לגבי חצר:
בית שער: שאצל פתח החצר:
אכסדרה: מוקף ג' מחיצות ומקורה למעלה:
ומרפסת: גאללעריא שהרבה עליות פתוחים לשם וממנה יורדים בסולם לחצר:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת