משנה מעשרות ג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשרות · פרק ג · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הגגות פטורין, אף על פי שהם של חצר החייבת.

בית שער, אכסדרה ומרפסת, הרי אלו כחצר.

אם חייבת, חייבין; ואם פטורה, פטורים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַגַּגּוֹת פְּטוּרִין, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם שֶל חָצֵר הַחַיֶּבֶת.

בֵּית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת, הֲרֵי אֵלּוּ כֶּחָצֵר;
אִם חַיֶּבֶת, חַיָּבִין;
וְאִם פְּטוּרָה, פְּטוּרִים:

נוסח הרמב"ם

הגגות פטורין אף על פי שהן של חצר החייבת וכן בית שער אכסדרה ומרפסת הרי אלו כחצר אם חייבת חייבין ואם פטורה פטורין.

פירוש הרמב"ם

הגגות. ידוע כשהפירות לשם ולא נכנסו לבית פטורים מן המעשרו':

בית שער. הוא מבוא הבית והוא נקרא פרוזדור:

ואכסדרה. מקום מוקף משלש רוחותיו ובו קרוי:

ומרפסת. מקום גבוה על קרקע החצר שבו הסולם קבוע שעולים בו אל העליות ועוד יתבאר זה בערובין (פ"ח מ"א) וממה שאתה צריך לידע כי הבית כשיש בו פחות מד' אמות על ד' אמות אינו קובע למעשר וכן הגג אינו פוטר למעשר אלא אם היה בו ארבע אמות על ארבע אמות או יותר:

פירוש רבינו שמשון

של חצר. קובעת החייבת. מפורשת לעיל ובירושלמי (שם) אמר ר"א בגג לאויר חצר היא מתניתין כלומר אע"פ שעומד באמצע חצר שמוקפת לגג מסביב וא"א להביא לגג אלא דרך חצר ופריך מכיון שהעבירם דרך חצר לא נטבלו ומשני תפתר או כרבי יוסי בר' יהודה או כר' שהיה בדעתו לעשותן מוקצה ונמלך שלא לעשותן ופלוגתא דר' יוסי בר' יהודה ורבי בתוספתא (פ"ב) דתניא המביא תאנים מן השדה לאוכלן בראש גגו שכח והכניסן לחצר חברו לא יאכל מהן עראי רבי יוסי בר"י אומר מעלן לראש גגו ואוכל ותנא קמא הוא ר' ובירושלמי (הל' א) גרסינן הביא תאנים מן השדה והעבירן בחצרו לאוכלן בראש גגו ר' מחייב ור' יוסי בר' יהודה פוטר וגירסא זו עיקר והשתא מתניתין לרבי יוסי בר' יהודה אתיא בפשיטות אבל לר' לא מתוקמא מתניתין אלא כשהיה בדעתו לעשותן מוקצה ולא נטבלו בחצר ואחר כך נמלך לאוכלן לאחר שהעלן לגגו ומסיק בירושלמי א"ר בון והוא שיהא בגג ד' אמות על ד' אמות מה הבית אינו טובל עד שיהא בו ד' אמות על ד' אמות אף הגג אינו פוטר עד שיהא בו ד' אמות על ד' אמות כלומר דלא חשיב ובטל אגב חצר חייבת דתניא בית שאין בו ד' אמות פטור מן המעקה ומן המזוזה ומן העירוב ואינו טובל למעשרות כולה הך ברייתא מייתי לה בפ"ק דסוכה (ג.) ולא קתני התם ולא טובל למעשרות ואיכא מילי התם דלא תני הכא:

בית שער. לפני הבית:

וכן אכסדרה. שאין לה אלא ג' דפנות כדאמרינן (ב"ב דף כה:) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת:

מרפסת. לפני העלייה ויש עליות פתוחות לה ומחצר עולין בסולם למרפסת:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אף על פי שהן של חצר החייבת - והעלה הפירות לגג דרך חצר, אף על פי כן לא טבלי, הואיל ובשעה שהכניסן לחצר היה בדעתו להעלותן ולאכלן בגג. והני מילי כשיש בגג ארבע אמות על ארבע אמות, אבל אם אין בגג ארבע אמות על ארבע אמות בטל לגבי חצר:

בית שער - אצל פתח דחצר:

אכסדרה - מוקפת משלש מחיצות ומקורה למעלה:

מרפסת - מקום לפני העליות, ויוצאים מן העליות למרפסת ומן המרפסת יורדים בסולם לחצר:

פירוש תוספות יום טוב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו


פירושים נוספים