משנה ידיים ד דפוסים
משנה ידיים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
בו ביום נמנו וגמרו על עריבת הרגלים שהיא משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה, שהיא טמאה מדרס, שרבי עקיבא אומר, עריבת הרגלים כשמה.
בו ביום אמרו, כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן, כשרים, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, חוץ מן הפסח ומן החטאת. הפסח בזמנו, והחטאת בכל זמן.
רבי אליעזר אומר, אף האשם. הפסח בזמנו, והחטאת והאשם בכל זמן.
אמר רבי שמעון בן עזאי, מקובלני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, שכל הזבחים הנאכלין שנזבחו שלא לשמן, כשרים, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, חוץ מן הפסח ומן החטאת.
לא הוסיף בן עזאי אלא העולה, ולא הודו לו חכמים.
בו ביום אמרו, עמון ומואב מה הן בשביעית.
גזר רבי טרפון, מעשר עני.
וגזר רבי אלעזר בן עזריה, מעשר שני.
אמר רבי ישמעאל, אלעזר בן עזריה, עליך ראיה ללמד, שאתה מחמיר, שכל המחמיר, עליו ראיה ללמד.
אמר לו רבי אלעזר בן עזריה, ישמעאל אחי, אני לא שניתי מסדר השנים, טרפון אחי שינה, ועליו ראיה ללמד.
השיב רבי טרפון, מצרים חוצה לארץ, עמון ומואב חוצה לארץ, מה מצרים מעשר עני בשביעית, אף עמון ומואב מעשר עני בשביעית.
השיב רבי אלעזר בן עזריה, בבל חוצה לארץ, עמון ומואב חוצה לארץ, מה בבל מעשר שני בשביעית, אף עמון ומואב מעשר שני בשביעית.
אמר רבי טרפון, מצרים שהיא קרובה, עשאוה מעשר עני, שיהיו עניי ישראל נסמכים עליה בשביעית, אף עמון ומואב שהם קרובים, נעשים מעשר עני, שיהיו עניי ישראל נסמכים עליהם בשביעית.
אמר לו רבי אלעזר בן עזריה, הרי אתה כמהנן ממון, ואין אתה אלא כמפסיד נפשות, קובע אתה את השמים מלהוריד טל ומטר, שנאמר (מלאכי ג) "היקבע אדם אלהים כי אתם קובעים אותי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה".
אמר רבי יהושע, הריני כמשיב על טרפון אחי, אבל לא לענין דבריו, מצרים מעשה חדש ובבל מעשה ישן, והנדון שלפנינו מעשה חדש, ידון מעשה חדש ממעשה חדש, ואל ידון מעשה חדש ממעשה ישן, מצרים מעשה זקנים ובבל מעשה נביאים, והנדון שלפנינו מעשה זקנים, ידון מעשה זקנים ממעשה זקנים, ואל ידון מעשה זקנים מממעשה נביאים.
נמנו וגמרו, עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית.
וכשבא רבי יוסי בן דורמסקית אצל רבי אליעזר בלוד, אמר לו, מה חדוש היה לכם בבית המדרש היום.
אמר לו, נמנו וגמרו, עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית.
בכה רבי אליעזר ואמר (תהלים כה) "סוד יי ליראיו ובריתו להודיעם". צא ואמור להם, אל תחושו למנינכם, מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו, ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני, שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית.
בו ביום בא יהודה גר עמוני ועמד לפניהן בבית המדרש.
אמר להם, מה אני לבוא בקהל.
אמר לו רבן גמליאל, אסור אתה.
אמר לו רבי יהושע, מותר אתה.
אמר לו רבן גמליאל, הכתוב אומר (דברים כג) "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי" וגו'.
אמר לו רבי יהושע, וכי עמונים ומואבים במקומן הן, כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות, שנאמר (ישעיה י) "ואסיר גבולות עמים ועתודותיהם שושתי ואוריד כביר יושבים".
אמר לו רבן גמליאל, הכתוב אומר (ירמיה מט) "ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון", וכבר חזרו.
אמר לו רבי יהושע, הכתוב אומר (עמוס ט) "ושבתי את שבות עמי ישראל [ ויהודה" ], ועדיין לא שבו.
התירוהו לבוא בקהל.
תרגום שבעזרא ושבדניאל, מטמא את הידים.
תרגום שכתבו עברית ועברית שכתבו תרגום, וכתב עברי, אינו מטמא את הידים.
לעולם אינו מטמא, עד שיכתבנו אשורית על העור ובדיו.
אומרים צדוקים, קובלין אנו עליכם פרושים, שאתם אומרים, כתבי הקדש מטמאין את הידים, וספרי המירם[1] אינם מטמאין את הידים.
אמר רבן יוחנן בן זכאי, וכי אין לנו על הפרושים אלא זו בלבד, הרי הם אומרים, עצמות חמור טהורים, ועצמות יוחנן כהן גדול טמאים.
אמרו לו, לפי חבתן היא טומאתן, שלא יעשה אדם עצמות אביו ואמו תרוודות.
אמר להם, אף כתבי הקדש לפי חבתן היא טומאתן, וספרי המירם שאינן חביבין אינן מטמאין את הידים.
אומרים צדוקין, קובלין אנו עליכם פרושים, שאתם מטהרים את הנצוק.
אומרים הפרושים, קובלין אנו עליכם צדוקים, שאתם מטהרים את אמת המים הבאה מבית הקברות.
אומרים צדוקין, קובלין אנו עליכם פרושים, [ שאתם אומרים, שורי וחמורי שהזיקו, חייבין. ועבדי ואמתי שהזיקו, פטורין ].
מה אם שורי וחמורי שאיני חייב בהם מצות, הרי אני חייב בנזקן. עבדי ואמתי שאני חייב בהן מצות, אינו דין שאהא חייב בנזקן.
אמרו להם, לא.
אם אמרתם בשורי וחמורי, שאין בהם דעת, תאמרו בעבדי ובאמתי, שיש בהם דעת, שאם אקניטם, ילך וידליק גדישו של אחר ואהא חייב לשלם.
אמר צדוקי גלילי, קובל אני עליכם פרושים, שאתם כותבין את המושל עם משה בגט.
אומרים פרושים, קובלין אנו עליך צדוקי גלילי, שאתם כותבים את המושל עם השם בדף, ולא עוד אלא שאתם כותבין את המושל מלמעלן ואת השם מלמטן, שנאמר (שמות ה) "ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל".
וכשלקה מהו אומר (שם ט), "ה' הצדיק".
משנה ידיים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
- ^ יש גורסים "הומריס".