משנה ידים ד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת ידים · פרק ד · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

בו ביום אמרו, כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן, כשרים, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, חוץ מן הפסח ומן החטאת. הפסח בזמנו, והחטאת בכל זמן.

רבי אליעזר אומר, אף האשם. הפסח בזמנו, והחטאת והאשם בכל זמן.

אמר רבי שמעון בן עזאי, מקובלני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, שכל הזבחים הנאכלין שנזבחו שלא לשמן, כשרים, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, חוץ מן הפסח ומן החטאת.

לא הוסיף בן עזאי אלא העולה, ולא הודו לו חכמים.

נוסח הרמב"ם

בו ביום אמרו כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרין אלא שלא עלו לבעלים משום חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת הפסח בזמנו והחטאת בכל זמן רבי אליעזר אומר אף האשם הפסח בזמנו והחטאת והאשם בכל זמן אמר רבי שמעון בן עזאי מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה שכל הזבחים הנאכלין שנזבחו שלא לשמן כשרין אלא שלא עלו לבעלים משום חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת ולא הוסיף בן עזאי אלא העולה ולא הודו לו חכמים.

פירוש הרמב"ם

בו ביום אמרו כל הזבחים וכו'. ההלכה הזאת כבר נתבאר בתחלת זבחים (דף ב.):

פירוש רבינו שמשון

שלא לשמן. בין שנוי קדש בין שנוי בעלים ומשנה זו היא תחלת מסכת זבחים וכולהו דריש התם בגמ' מקראי ושם פירשנוה במקומה:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים - משנה זו בתחילת מסכת זבחים היא שנויה, ושם פירשנוה:

פירוש תוספות יום טוב

כל הזבחים כו'. ברפ"ק דמסכת זבחים שנויה זו הבבא. והבבא שאחריה אמר ר"ש בן עזאי כו' שנויה שם במ"ג:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן (:   ב) בין שנוי קדש בין שנוי בעלים ולאו דוקא שנזבחו דהה"נ בקבלה והולכה וזריקה שהזבח נפסל בד' עבודות אלא עבודה קמייתא נקט כשרין לזרוק הדם ולהקטיר הנקטרין ולאכול הנאכלין אלא שלא עלו לבעלים וצריך להביא קרבן אחר אם קרבן חובה הוא או נדר:

הפסח בזמנו:    בערב פסח מחצות ואילך אבל בשאר ימות השנה שלמים הוא וכולהו מפ' בזבחים מקראי:

לא הוסיף לפסול:    אלא עולה מדקאמר הנאכלין ועולה כולה כליל הרא"ש ז"ל:

אמר שמעון בן עזאי מקובלני מפי שבעים ושנים זקן וכו':    כך צ"ל:

תפארת ישראל

יכין

כל הזבחים:    בין של יחיד או צבור [רמב"ם פט"ו ממקודשין]:

שנזבחו:    עבודה קמייתא נקט לרבותא. דאפילו היא כשהיתה שלא לשמה כשרה. וה"ה קבלה הולכה זריקה. או מליקה ומצוי בעולת העוף:

שלא לשמן:    כגון עולה לשם שלמים. וה"ה כל הקרבנות [ועמ"ש בס"ד ברפ"ק דזבחים שהארכנו]:

כשרים:    שחייב לזרוק דמן ולהקטיר אימוריהן לשמן. ומותר ג"כ לאכול הבשר בקרבנות הנאכלין. ואפילו עשה כל העבודות שבקרבן שלא לשמן כך דינן:

אלא שלא עלו לבעלים לשום חובה:    בין לשם הקרבן שהיה באמת. או לשם הקרבן ששינה אותו לא עלה. וצריך שיביא קרבן אחר:

ומן החטאת:    אפילו לשם חטאת אחר. כגון חטאת חלב לשם חטאת דם וכדומה. בכל גוונא פסולין לגמרי:

הפסח בזמנו:    להרמב"ם היינו כל יום י"ד בניסן ולראב"ד דוקא בע"פ אחר חצות. אבל פסח שלא בזמנו. שלמים הוא וכשר שלא לשמן:

והחטאת והאשם בכל זמן:    יש במשנה זו הרכבה מב' משניות שאינן סמוכות זו לזו. דכל מה שנזכר בבבא זו עד הכא. הוא בבא ראשונה ממשנה א' בפ"ק דזבחים. ומה שנזכר במשנתינו מכאן ולהלן עד סוף המשנה. היא כולה בבא בתרייתא ממשנה ג' שם:

אר"ש בן עזאי:    לא על בו ביום דנקט ברישא קאי. דלא בו ביום אמר כך. אלא זמן רב אח"כ וכדמסיק:

מקובלני מפי שבעים ושנים זקן:    עיין מ"ש בפרק דלעיל סי' ל"ב:

לא הוסיף בן עזאי:    לפסול טפי מת"ק:

אלא העולה:    מדהוסיף מלת הנאכלין:

ולא הודו לו חכמים:    קמ"ל דאף שהעיד שהסכימו כל הסנהדרי גדולה כך. אפ"ה לא הודו לו. מדהיה באסיפה הגדולה ההיא רבים יותר מהם. והתורה אמרה אחרי רבים להטות. ונאמר ובאת אל השופט אשר יהיה בימים ההם. אין לך אלא שופט שבימיך:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים