משנה אהלות ט ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק ט · משנה ב | >>
היתה גבוהה מן הארץ טפח, טומאה תחתיה או בבית או על גבה, הכל טמא, אלא תוכה.
בתוכה, הכל טמא.
הָיְתָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח,
- טֻמְאָה תַּחְתֶּיהָ
- אוֹ בַּבַּיִת
- אוֹ עַל גַּבָּהּ,
- הַכֹּל טָמֵא,
- אֶלָּא תּוֹכָהּ.
- בְּתוֹכָהּ,
- הַכֹּל טָמֵא:
היתה גבוהה מן הארץ טפח -
- טומאה תחתיה, או בבית,
- או על גבה - הכל טמא, אלא תוכה.
- בתוכה - הכל טמא.
- טומאה תחתיה, או בבית,
מבואר הוא כי כאשר היתה גבוהה מן הארץ טפח תהיה אוהל, ותאהיל על הטומאה ותביא טומאה לבית. וכן אם היתה טומאה על גבה הנה כאילו היא תחת מקצת האוהל, כי היתה היא והבית דבר אחד, אולם תוכה הנה הוא טהור לפי שפיה לחוץ.
ואמרו הכל טמא - רוצה לומר כל מה שיהיה בבית וכל מה שיהיה בתוכה הנה היא תטמא:
תחתיה. כשיש טומאה תחתיה דמביאה טומאה לבית כיון דגבוה טפח וכלים שעל גבה אפי' שלא כנגד הטומאה נמי טמאים אפילו בחוץ דתחתיה כמאן דמלי טומאה ואין מצלת על גבה כדפרישית דאין כלי מציל וכן אם טומאה בבית הכל טמא מהאי טעמא דאהל המת הבית מביא טומאה לתחתיה ואין מצלת על גבה וכן אם טומאה על גבה כיון דאין מצלת על מה שתחתיה רואין תחתיה כמאן דמלי טומאה הילכך מה שבבית ומה שתחתיה ומה שעל גבה הכל טמא:
אלא תוכה. כלומר הכל טמא חוץ ממה שבתוכה דטהור:
היתה גבוהה מן הארץ טפח - דעכשיו יש תחתיה אוהל טפח:
הכל טמא - דמביאה טומאה לבית כיון דגבוהה טפח, וכלים שעל גבה אפילו שלא כנגד הטומאה נמי טמאין ואפילו בחוץ, דתחתיה כמאן דמליא טומאה. ואין מצלת על גבה דאין כלי מציל. וכן אם טומאה בבית נמי הכל טמא מהאי טעמא, דאוהל הבית מביא טומאה לתחתיה ואין מצלת על גבה. ואם טומאה על גבה, כיון דאין מצלת על מה שתחתיה, רואים תחתיה כמאן דמליא טומאה ז, הלכך מה שבבית ומה שתחתיה ומה שעל גבה הכל טמא:
אלא תוכה - כלומר הכל טמא חוץ ממה שבתוכה שטהור:
הכל טמא. פי' הר"ב דתחתיה כמאן דמליא טומאה. עמ"ש ברפ"ו [ד"ה כלים]:
אלא תוכה. לשון הר"ב חוץ מה שבתוכה טהור. ולהרמב"ם מה שבתוכה כנגד הטומאה טמא כמ"ש לעיל. וכ"כ ג"כ בכאן בחבורו פי"ט. וטעמא כתב הכ"מ דכיון דכלים אין נעשין אהלים לטהר ואילו לא היה שם כוורת היה כל שכנגד הטומאה טמא. א"כ אינו בדין שתציל הכוורת על הכלים שבתוכה כנגד הטומאה:
(ז) (על הברטנורא) ועיין מה שכתבתי בריש פרק ו' [אות ב']:
הכל טמא. פי' אע"פ שהכורת מקבלת מ' סאה בלח שאינה מקבלת טומאה כלל אעפ"כ אינה חוצצת בפני הטומאה אם היתה טומאה תחתיה או על גבה כמו ששנינו בפ"ו אדם וכלים נעשים אהלים לטמא אבל לא לטהר והתם קתני שאם היה הנדבך נתון על ד' כלים אפילו כלי גללים וכו' שאינם מקבלים טומאה אין הנדבך חוצץ בפני הטומאה כיון שהוא נתון ע"ג כלים כ"ש הכלים עצמן שאינן חוצצין וכן פי' הר"ש ז"ל ולפי זה קשה הא דתנן פ"ח אלו מביאים וחוצצין השידה התיבה והמגדל כוורת הקש וכו' שהם מקבלים מ' סאה ופירש מהרי"ק ז"ל בכ"מ בהלכות טומאת מת בשם הרא"ש ז"ל דהתם מיירי בשאין הטומאה תחתיהן או על גביהן אלא שהיתה הכורת בפתח שבין ב' בתים והיתה הטומאה בבית א' וכלים בבית השני הכורת חוצצת שלא תעבור הטומאה מבית לבית אבל אם היתה טומאה תחת הכורת או על גבה אינה חוצצת וכן נראה שהוא דעת רבינו שמשון ז"ל ולפי זה מה שפירש רבינו עובדיה ז"ל שם בפ"ח במביאין וחוצצין לענין אם היתה טומאה תחתיהן או על גבן לא דק דקשיא ליה מתני' דהכי דקתני שאם היתה טומאה תחתיה או על גבה אינה חוצצת. הר"ר סלימאן ז"ל:
יכין
או על גבה: אפילו בחוץ.
הכל טמא: דכיון שיש תחתיה אויר טע"ט להכי בין שהטומאה שם או שבקעה לשם מלמעלה. או שהתפשטה לשם מהבית. שוב התפשטה משם לכל שתחת הכוורת. והיא כלי. שאע"ג שמחזקת מ"ס ומביאה אינה חוצצת בין מעלה למטה רק בצירוף דפנות אהלים. וכמש"ל. ולפיכך ע"ג ותחתיה אפילו שלא כנגד הטומאה. טמא. וגם התפשטה מתחתיה לתוך כל הבית:
אלא תוכה: ר"ל רק תוכה טהור. דאשבתוכה מצלת מדאינה מק"ט. ואפי' בשהטומאה תוך הבית. הרי יש מקום לטומאה לצאת בטע"ט שתחתיה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת