לדלג לתוכן

משנה מידות ב ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף משנה מדות ב ב)

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מידות · פרק ב · משנה ב | >>

כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל, חוץ ממי שאירעו דבר, שהוא מקיף לשמאל.

[ מה לך מקיף לשמאל ], שאני אבל, השוכן בבית הזה ינחמך.

שאני מנודה, השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך, דברי רבי מאיר.

אמר לו רבי יוסי, עשיתן כאלו עברו עליו את הדין.

אלא השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך.

כָּל הַנִּכְנָסִין לְהַר הַבַּיִת

נִכְנָסִין דֶּרֶךְ יָמִין
וּמַקִּיפִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל,
חוּץ מִמִּי שֶׁאֵרְעוֹ דָּבָר,
שֶׁהוּא מַקִּיף לִשְׂמֹאל.
מַה לְּךָ מַקִּיף לִשְׂמֹאל?
שֶׁאֲנִי אָבֵל;
הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יְנַחֶמְךָ.
שֶׁאֲנִי מְנֻדֶּה,
הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבָּם וִיקָרְבוּךָ,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי:
עֲשִׂיתָן כְּאִלּוּ עָבְרוּ עָלָיו אֶת הַדִּין;
אֶלָּא,
הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבְּךָ,
וְתִשְׁמַע לְדִבְרֵי חֲבֵרֶיךָ, וִיקָרְבוּךָ:

כל הנכנסין להר הבית -

נכנסין דרך ימין,
ומקיפין ויוצאין דרך שמאל,
חוץ ממי שאירעו דבר - שהוא מקיף על השמאל.
"מה לך מקיף לשמאל?" -
"שאני אבל" - "השוכן בבית הזה ינחמך",
"שאני מנודה" - "השוכן בבית הזה יתן בליבם ויקרבוך",
דברי רבי מאיר.
אמר לו רבי יוסי:
עשיתם כאילו עברו עליו את הדין,
אלא - "השוכן בבית הזה יתן בליבך, ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך".

פירוש זה כגון מי שנכנס על שער שושן אינו הולך לצד שער חולדה אלא לצד שער טדי, וכן תקיש לכל הנכנס על שער מהשערים.

ועניין כאילו עברו עליו את הדין - שעברו חוק, ועניינם אין חוששין לדינים אלא פוסקין עליו שחטא ונתחייב אצלם נדוי.

ודברי רבי יוסי אמת:


נכנסים דרר ימין ומקיפין דרך שמאל - כגון הנכנסים דרך שערי חולדה שהן מן הימין, מקיפין דרך שער הטדי ג:

שאני אבל - נשאלין אותו מה לך להקיף לשמאל, ואמר שאני אבל, אומרים לו השוכן בבית הזה ינחמך וכו':

עשיתן כאילו עברו עליו את הדין - אם הן אומרים לו כן, נראה כאלו חבריו עוותו הדין ונידוהו שלא כהלכה:

יתן בלבך שתשמע לדברי חבירך - דהשתא משמע שהוא עשה שלא כדין וצריך תשובה. והלכה כר' יוסי:

נכנסין דרך ימין וכו'. פי' הר"ב כגון הנכנסין דרך שערי חולדה שהן מן הימין מקיפין דרך שער הטדי. וקשיא לי. דהא במשנה ג' פ"ק תנן דלא היה משמש כלום. והרי עכשיו שמושו כמו שמוש שערי הדרום אלא שבדרום היתה הכניסה וכאן היציאה. ולא עוד אלא שבדרום היו שני שערים לכניסה וכאן זה השער האחד היה משמש יציאת נכנסין בשני השערים. וע"ק דהא תנן התם דאלו ב' השערים שבדרום היו משמשין כניסה ויציאה. וז"ל הרמב"ם בפירושו כפי א"י כשנכנס הנכנס משער שושן. אינו הולך על שער חולדה אלא לצד שער טדי. וכן תקיש לכל הנכנס על שאר מהשערים. ע"כ. ומעתה אין כאן יציאה כלל לשער טדי אלא לסימנא בעלמא נקטיה:

(ג) (על הברטנורא) וקשיא לי, דהא במשנה ג' פרק קמא תנן דלא היה משמש כלום, והרי עכשיו שמושו יותר משמוש שערי הדרום, שבדרום היתה הכניסה דרך ב' שערים, וכאן היציאה דרך שער אחד. ועוד קשה, דהא תנן התם דאף שבדרום משמשין יציאה. ולשון הר"מ, משנכנס הנכנס משער שושן אינו הולך על שער חולדה אלא לצד שער טדי כו', ומעתה אין כאן יציאה כלל, לשער טדי, אלא לסימנא בעלמא נקטיה:

כל הנכנסין להר הבית:    ירושלמי ס"פ החליל. וביד שם פ"ז סימן ג':

יכין

נכנסין דרך ימין:    דמשנכנס לשער ורוצה להפנות לצד מהצדדים, פונה לצד ימינו מהשער:

ומקיפין ויוצאין דרך שמאל:    ר"ל דכשיוצא מקיף ויוצא בהשער שהיה בשמאלו כשנכנס. כגון בנכנס בשער שושן שבמזרח הר הבית, פונה בכניסתו לצפון, ומסבב דרך המערב, ויוצא דרך שער דרום, כדי שלא יצטרך להפוך אחוריו להיכל. וכן כל הנכנס בשאר השערים. [מיהו נ"ל דדוקא כשרוצה להקיף. אבל כשרוצה לכנוס משער שושן לעזרת ישראל, עולה משער שושן לעזרת נשים להדיא, ומשם לשער נקנור, וכשחוזר ויוצא חוזר על העקב דרך אחוריו בשער נקנור ויוצא מעזרת נשים ומקיף את הבית דרך ימין כלעיל. דבעזרה גופה א"א שיקיף, דהרי אין ישראל רשאי לכנס לעזרת כהנים רק לסמיכה ולשחיטה ולתנופה [ככלים פ"א מ"ח]. ואע"ג דלקמן סי' נ"ט הוכחנו בס"ד דסמיכה ותנופה ל"ד. אלא כל שלצורך היה ישראל רשאי לילך עד ההיכל וסביב לו בכל מקום. עכ"פ הקפה זו לא מחשב צורך כל כך, וגם יכול להקיף מבחוץ דרך הר הבית. תדע מדאמרינן [יומא דנ"ג א'] דישראל במעמדן חוזרין דרך אחורן על העקב. ואמאי, הרי היו יכולין להקיף מבפנים, אע"כ כדאמרן]:

חוץ ממי שאירעו דבר:    שהוא אבל או מנודה וכדמסיק:

שהוא מקיף לשמאל:    ועושה כן כדי להודיע צערו לרבים ויתפללו עליו [שבת דס"ז א'], דעי"ז אומרים לו מה וכו'. ונ"ל עוד דמשום דרוב הכניסה בדרום היה [כפ"א סי' כ"ד] נמצא מי שנכנס דרך שערי דרום ופונה לשמאלו מקדים וממהר למקום המקדש, ונותן בזה רמז לרואיו שצריך לרחמי שמים, והוא כילד שהוא בצער שהוא רץ ובא לבית אביו מיד:

מה לך מקיף לשמאל:    ומשיב שהוא וכו':

שאני אבל:    ואומרים לו השוכן וכו':

שאני מנודה:    דכשיאמרו לו כן משתמע כאילו עשו לו חביריו שלא כדין, ונדוהו שלא כהלכה:

אלא:    כך אומרים לו, השוכן וכו':

ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך:    דבכה"ג משתמע שהוא עשה שלא כדין, וצריך תשובה:

בועז

פירושים נוספים