משנה מידות ב א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מידות · פרק ב · משנה א | >>
הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, רובו א מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מיעוטו מן המערב.
מקום שהיה רוב מדתו, שם היה רוב תשמישוב.
הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה.
- רֻבּוֹ מִן הַדָּרוֹם,
- שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח,
- שְׁלִישִׁי לוֹ מִן הַצָּפוֹן,
- מִעוּטוֹ מִן הַמַּעֲרָב.
- מָקוֹם שֶׁהָיָה רֹב מִדָּתוֹ,
- שָׁם הָיָה רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ:
הר הבית -
- היה חמש מאות אמה - על חמש מאות אמה,
- רובו מן הדרום,
- והשני לו מן המזרח,
- והשלישי לו מן הצפון,
- ומיעוטו מן המערב.
- מקום שהיה רוב מידתו - שם היה רוב תשמישו.
אמרו שהעזרה לא היתה באמצע הר הבית, אלא היה הרוחק שיש בין חומת הר הבית ובין חומת העזרה לצד דרום יותר מן הרוחק שיש ביניהן מצד המזרח, והרוחק ממזרח יותר מהצפוני והצפוני יותר מן המערבי, והנני מצייר עכשיו זה.
ואצייר החיל והסורג ועזרת הנשים הנזכרת בכאן בפרק הזה, כדי שתהא צורה אחת ולא נצטרך להרבות צורות, וזו היא צורת זה:
הר הבית היה חמש מאות אמה - מוקף חומה סביב:
רובו מן הדרום שני לו מן המזרח - כלומר, הרוחק שיש מחומת הר הבית לחומת העזרה לצד דרום, יותר מן הרוחק שיש ביניהן מצד מזרח. והרוחק שיש ביניהן מצד מזרח יותר מן הרוחק שיש ביניהן לצד צפון, והצפוני יותר מן המערב:
[הר הבית. עיין במשנה ח' פ"ג דתענית]:
רובו מן הדרום מיעוטו מן המערב. שכל רוחב העזרה הוא קל"ה מצפון לדרום כדתנן ר"פ בתרא ונמצא שהנותר מהר הבית בשתי רוחות הללו היא שס"ה אמה [וכל אורך העזרה מן המזרח למערב קפ"ז] שבעזרה הפנימית אנן קיימין ואין ע"נ בכלל וכן הם דברי הרמב"ם פ"ה מהל' בית הבחירה. וכבר כתבתי בפ"ג דסוטה משנה ד' דע"נ בכלל הר הבית נמצא שבאלו שתי הרוחות הנותר מהר הבית. הוא שי"ג כשתחלק שס"ה ותתן דרך משל לדרום מאתים וחמשים. ישאר לצפון קט"ו. וכשתחלוק שי"ג ותתן דרך משל רי"ג למזרח ישאר ק' למערב הנה רובו לדרום מאתים וחמשים. שני לו נמזרח רי"ג. שלישי לו מן הצפון קט"ו. מיעוטו מן המערב ק':
מקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו. יפה פי' בעל שלטי הגבורים שכתב שהוא על לשכות הרבה ובתים שהיו עשוים באמת ויושר למשמשי הבית נוסף על הלשכות שנאמרו במשנה כי אותן לא יספיקו ובפכ"ה מספרו עמד למנין וחשב ומנה אותן שלשים ואני אומר לסיוע לו שכן נמצא בבנינא דיחזקאל [מ' י"ז] (ובמספר) שלשים לשכות אל הרצפה (שבחצונה). ועוד נסתפק בשל לשכות שמן הראוי [שיהיה] לשכה לכל אחד מט"ו הממונים שברפ"ה דשקלים כשירצו ללון בהר הבית. ואמר שעל תשמישי אלו הלשכות השלשים או מ"ה אמרו שרובן בדרום כו'. אבל שגגה יצאה מלפני השליט בפ"ב כשכתב שם שאמצע הר הבית לא היה מסוכך מפני המזבח שהיה גלוי לשמים. והרי אין מזבח אלא בעזרה. אבל בלאו הכי ודאי שאין הר הבית מכוסה שלא היה מסוכך אלא ע"ג האצטבאות [כאותה ששנינו במשנה ה' פ"ק דפסחים] והן בצדדים סביב לא באמצע. וטעמא שהיה רובו מן הדרום יראה לפי ששם היתה כניסת כל אדם מהעיר שהיא בנגב ככתוב ביחזקאל. ולפיכך ראוי שתהיה רוב התשמיש במקום הראשון שבו נכנסים. שני לו מן המזרח. שכן מקיף דרך ימין [וברוך ה' שכיונתי רובו מן הדרום לראבי"ה דלקמן בד"ה לפנים וכו']:
(א) (על המשנה) רובו כו'. שכל רוחב העזרה הוא קל"ה [אמה] מצפון לדרום, כדתנן ריש פרק ה', ונמצא שהנותר מהר הבית בשתי רוחות הללו הוא שס"ה אמה. [וכל אורך העזרה מן המזרח למערב קפ"ז], שבעזרה הפנימית אנן קיימין ואין עזרת נשים בכלל, שעזרת נשים בכלל הר הבית, נמצא שבאלו שתי הרוחות הנותר מהר הבית הוא שי"ג כו'. הנה רובו לדרום, מאתים וחמישים. שני לו למזרח, מאתים ושלש עשרה. לצפון, מאה וחמשה עשר. למערב, מאה:
(ב) (על המשנה) רוב כו'. שהוא על לשכות הרבה ובתים שהיו עשויים באמת ויושר למשמשי הבית נוף על הלשכות שנאמרו במשנה כי אותן לא יספיקו והם שלשים [וסייעתא מיחזקאל מ']. ואולי היו עוד ט"ו להממונים שבפרק ה' דשקלים. וטעמא שהיה רובו בדרום, לפי ששם היה כניסת כל אדם מהעיר שהיא בנגב ככתוב ביחזקאל כו'. שני לו מן המזרח שכן מקיף דרך ימין:
הר הבית וכו': ביד רפ"ה דהלכות בית הבחירה וסימן ו'. וכתב שם דכל הר הבית היה מקורה ואינו מבואר לע"ד מהיכן הוציא שכולו מקורה דבפסחים פ"ק ובפ' לולב וערבה לא נתבאר אלא שהר הבית סטיו לפנים מסטיו כמו שכתבתי שם. ופירש הר"ר שמעיה ז"ל הר הבית הר המוריה שעליו הבית בנוי וכן פי' בערוך בערך הר:
שם היה רוב תשמישו: שבדרום היה רוב תשמיש העזרה ומשמיש המזרח מועט ממנו ותשמיש הצפון פחות משל מזרח ומועט שבכולן במערב שאין תשמיש היכל כ"כ ע"כ. ופירש הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל רובו מן הדרום וכו' פי' בית המקדש היה עומד על ההר אבל לא באמצע ההר ממש אלא רוב ההר היה בדרומו של בית המקדש וירושלים היתה כנגד אותה הצד ובאותה הצד היו עולין כל העולים להר הבית והיו נכנסין משני שערי חולדה והולכים לימינם לצד מזרח והיו נכנסין לעזרת הנשים דרך שער התחתון ונכנסין לעזרת ישראל והרי בדרום היה רוב תשמיש ההר כי הכל היו עולים משם וגם במזרח היתה תשמיש רב כי הרי משם היו הכל נכנסין לעזרה אבל בשאר הצדדין לא היה אלא מעט תשמיש בהר. והנה שיעור ההר מצד מערב לא היה אלא עט מההר. כי ממזרח למערב היה כל הבנין עזרת הנשים קל"ה אמה ועזרת ישראל עם ההיכל היה קפ"ז אמה והרבה היה פנוי במזרח א"כ לא נשאר במערב אלא מעט אבל בין צפון לדרום לא היה בנוי אלא קל"ה אמה עכ"ל ז"ל:
יכין
הר הבית: ר"ל ההר שהביהמ"ק בנוי עליו, וההר ההוא מוקף חומה סביב:
היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה: רווח ההוא שתוך החומה היה ת"ק על ת"ק אמות:
רובו מן הדרום: שתוך חומת הר הבית היה סביב לחומת העזרה הסורג, והוא היה רחוק מחומת העזרה י' אמות בכל צד בשוה וכלקמן. אבל המרחק מחומת הר הבית עד הסורג בצד דרום היה יותר מהמרחקים שבאחד משאר הצדדים:
שני לו מן המזרח: ששם היה המרחק מרובה טפי מהמרחק שבצפון:
שלישי לו מן הצפון: מרובה ממרחק שבמערב:
מקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו: להשתמש שם מה שצריך לעבודת המקדש. ולדעת השלטי גבורים [פ"ב] היה הרווח בצד דרום רס"ה אמות, והרווח מצד צפון ק' אמה. והרווח מצד מזרח ר"נ אמה. והרווח מצד מערב ס"ג אמות. ובכל הרווח ההוא בנויים לשכות, שלשכות הנזכרות במכילתן לא הספיקו לכל תשמישי המקדש, ובאותן הרווחים היה דירת כל הט"ו ממונים של הר הבית. ואפשר שגם הכה"ג דר שם. [עי' תמיד פ"ז סי' ו']. ובש"ג [סוף פכ"ה] מונה מ"ה לשכות שנזכרו בקרא ובש"ס, המעט מהם היו תוך היקף העזרה, והשאר היו בהר הבית רובם בדרום. ועשו כל לשכה במקום הנאות לתשמישה, רק בחרו רוב התשמישים בדרום, משום דירושלים בדרום בית המקדש היה, והיה רוב כניסת העם משם. ונ"ל דלהכי היה שם רוב אצטבאות המכוסות שישבו שם העם בעת הגשם [כרש"י פסחים די"ג ב] [וכל הר הבית מקורה, וכן אמרי' בירושלמי [פ"ח דתענית ד"ט ב'] הדא דתימא הר הבית מקורה היה. ונ"ל שהי' ארובות בקרוי כדי להביא אור תחת הקרוי, ולא ימששו שם בחושך]:
ובכל הר הבית סביב ישבו עם פסחיהם עד הערב, בערב פסח שחל בשבת, שלא היו רשאים להוציאו לחוץ לחומה עד מוצאי שבת [כפסחים ס"ד ב']:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת