משנה מדות א ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מדות · פרק א · משנה ט | >>
ומקום היה שם אמה על אמהיט, וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה, ושלשלת שהמפתחות היו תלויות בה.
הגיע זמן הנעילה, הגביה כ את הטבלא בטבעת ונטל את המפתחות מן השלשלת, ונעל הכהן מבפנים, ובן לוי ישן לו מבחוץ.
גמר מלנעול, החזיר את המפתחות לשלשלת ואת הטבלא למקומה, נתן כסותו עליה, ישן לו.
אירע קרי באחד מהם, יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה, והנרות דולקים מכאן ומכאן, עד שהוא מגיע לבית הטבילה.
רבי אליעזר בן יעקב אומר, במסיבה ההולכת תחת החיל, יוצא והולך לו בטדי.
משנה מנוקדת
וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה,
- וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ,
- וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּהּ,
- וְשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁהַמַּפְתֵּחוֹת הָיוּ תְּלוּיוֹת בָּהּ.
- הִגִּיּעַ זְמַן הַנְּעִילָה,
- הִגְבִּיהַּ אֶת הַטַּבְלָא בַּטַּבַּעַת,
- וְנָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחוֹת מִן הַשַּׁלְשֶׁלֶת,
- וְנָעַל הַכֹּהֵן מִבִּפְנִים,
- וּבֶן לֵוִי יָשֵׁן לוֹ מִבַּחוּץ.
- גָּמַר מִלִּנְעֹל,
- הֶחֱזִיר אֶת הַמַּפְתֵּחוֹת לַשַּׁלְשֶׁלֶת,
- וְאֶת הַטַּבְלָא לִמְקוֹמָהּ,
- נָתַן כְּסוּתוֹ עָלֶיהָ,
- יָשַׁן לוֹ.
- הֶחֱזִיר אֶת הַמַּפְתֵּחוֹת לַשַּׁלְשֶׁלֶת,
- אֵרַע קֶרִי בְּאֶחָד מֵהֶם,
- יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה,
- וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים מִכָּאן וּמִכָּאן,
- עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
- בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַחֵיל,
- יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בְּטָדִי:
נוסח הרמב"ם
ומקום היה שם - אמה על אמה,
- וטבלה של שיש,
- וטבעת היתה קבועה בה,
- ושלשלת של מפתחות היתה קבועה בה.
- הגיע זמן הנעילה -
- הגביה את הטבלה בטבעת,
- ונטל את המפתחות מן השלשלת,
- ונעל הכוהן - מבפנים,
- ובן לוי ישן לו - מבחוץ.
- גמר מלנעול -
- החזיר את המפתחות לשלשלת,
- ואת הטבלה למקומה,
- ונתן כסותו עליה - וישן לו.
- אירע קרי באחד מהן -
- יוצא והולך לו - במסיבה ההולכת תחת הבירה,
- והנרות דולקין מכאן ומכאן,
- עד שהוא מגיע לבית הטבילה.
- רבי אליעזר בן יעקב אומר:
- במסיבה ההולכת תחת החיל - יוצא והולך לו בטדה.
פירוש הרמב"ם
רבי אליעזר בן יעקב אומר שאינו חוזר טבול יום זה לבית המוקד, אלא יוצא להר הבית, לפי שטדה הוא השער הצפוני משערי הר הבית כמו שזכרנו כבר בפרק זה.
ואין הלכה כרבי אליעזר בן יעקב:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הגיע זמן הנעילה - לנעול שערי העזרה:
הכהן מבפנים ובן לוי יושב לו מבחוץ - שהלוים טפלים לכהנים, כמה שנאמר (במדבר יח) וילוו עליך וישרתוך. הלכך בבית אבטינס ובבית הנצוץ שהיו עליות, היו הכהנים שומרים למעלה ולוים למטה. ובית המוקד שלא היתה אלא כיפה על הארץ, היה כהן מבפנים ובן לוי מבחוץ:
במסיבה - במחילה המהלכת תחת הבירה, שמחילה היתה תחת המקדש. וכל המקדש קרוי בירה, כדכתיב (דברי הימים א כט) אל הבירה אשר הכינותי. ומפני שהיה בעל קרי, לא היה מהלך דרך העזרה אלא דרך המחילות, דקיימא לן מחילות לא נתקדשו:
והנרות דולקים - במחילה מכאן ומכאן: במסיבה ההולכת תחת החיל יוצא, ואינו חוזר לבית המוקד לפי שהוא טבול יום. ואין הלכה כר' אליעזר בן יעקב, אלא כדתנן בריש תמיד, בא וישב לו אצל אחיו הכהנים בבית המוקד עד שהשערים נפתחים יוצא והולך לו, שאע"ג שטבול יום אסור ליכנס לעזרת נשים דהיינו מחנה לויה, לזה הקלו, לפי שנטמא בפנים:
פירוש תוספות יום טוב
אמה על אמה. בארץ וטבלא עליו לשון הרר"ש]:
הגיע זמן הנעילה הגביה את הטבלא כו'. לפי הנראה ממשנה זו שהיו צריכי' מפתחות לסגור הדלתות והיו מנעולי דלתותיהן בלי ספק דומים למנעולים הנקראים בל' ערבי אקפ"ל אלול"ב ובלע"ז קאדינו"ש דטורנ"ו
) שעושים אותם אצלנו ואינם סוגרים. אלא במפתחותיהם שבהם נפתחים הרמב"ם:
[הגביה את הטבלא. הכהן השוער. הרר"ש:
נתן. בן לוי כסותו עליה חזר וישן לו. כך לשון הרר"ש ואין אלו בעיני אלא דברי תימה שהרי אין בן לוי ישן אלא מבחוץ וגם הוא בעצמו הרי פי' לעיל בסמוך הגביה כו' הכהן השוער ולמה א"כ לא יהיה הכהן ההוא הגומר לכל הצריך ומסתעף מהנעילה וגם כפי הנראה לא היה יכול בן לוי ליכנס מכיון שנגמר נעילת השערים וגם לא היה עוד בן לוי מבפנים לסיבה זו בעצמה אא"כ שנאמר שהיה להם מקום ליכנס לשם מפני הצורך וכל זה דוחק. וכדברי נבואה וללא צורך]:
אירע קרי כו'. גם זו שם שנויה וע"ש:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יט) (על המשנה) אמה על אמה. בארץ וטבלא עליו. הר"ש:
(כ) (על המשנה) הגביה. הכהן השוער הר"ש. וכתב הר"מ, לפי הנראה ממשנה זו שהיו צריכים מפתחות לסגור הדלתות והיו מנעולי דלתותיהן בלי ספק דומים למנעולים כו' שעושין אותם אצלינו ואינם נסגרים אלא במפתחותיהם שבהם נפתחים:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תפארת ישראל
יכין
אמה על אמה: למטה מהרובדין בהחצי שבחול, שהרי א' הי' ישן על הטבלא וכדמסיק:
וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה: בהטבלא, כדי לטלטל הטבלא ע"י הטבעת:
ושלשלת שהמפתחות היו תלויות בה: דשלשלת נמי הי' קבוע בטבלא בעבר הפנימי שלה. ותחת הטבלא גומה מרובעת והשלשלת והמפתחות תלויין לתוכה:
הגיע זמן הנעילה: לנעול שערי העזרה:
ונטל את המפתחות מן השלשלת ונעל הכהן מבפנים ובן לוי ישן לו מבחוץ: שהלוי *) עמד לשמור בחיל על שער בית המוקד:
אירע קרי באחד מהם: והרי בעל קרי משתלח מב' מחנות, ואסור לשהות בהר הבית [רמל"מ פ"ז מבחירה הט"ו]:
יוצא והולך לו במסיבה: כעין כבש הי' שיורד בה למערה:
ההולכת תחת הבירה: כל המקדש כולו נקרא בירה:
והנרות דולקים מכאן ומכאן: בהמערה:
רבי אלעזר בן יעקב אומר במסיבה ההולכת תחת החיל: דס"ל שלא היה המחילה ההיא רק תחת החיל:
יוצא והולך לו בטדי: הוא שער הבית שבצפון. ומסקנת דברי ראב"י הוא, דס"ל שאינו רשאי לשוב לאחיו הכהנים אחר שטבל, מדלא העריב שמשו עדיין, ורק מותר לכנוס למחילה לטבול, דמחילות לא נתקדשו [כפסחים פ"ה ב']. אבל לרבנן לא היה המחילה שטבל בה יוצאת לחיל, ולהכי מדלא אפשר, מותר לשוב לבית המוקד, ולהמתין מלצאת עד שהשערים נפתחים [כתמיד פ"א]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת