מצוה:לא לגלות ערוות אישה ובת בנה
• מצוה זו נוהגת בזמן הזה •
עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא.
(ויקרא יח, יז)
הזהירנו מגלות ערות אשה ובת בנה, והוא אמרו יתברך "את בת בנה" (ויקרא יח, יז).
וזאת גם היא בשריפה אם היה מזיד. ובשוגג יביא חטאת קבועה.
שלא לגלות ערות אשה ובת בנה. וכבר אמרנו שאיסור זה הוא לעולם בנשואי הראשונה, שנאמר "את בת בנה... לא תקח" (ויקרא יח, יז).
מדיני המצוה מה שאסרו זכרונם לברכה (יבמות כא.) לגדר זה, בת בן בנה, והיא מכלל השניות כמו שאמרנו, שכל שאסורה מדברי סופרים תקרא שניה. וכן אסרו אם אם אבי אשתו בלבד.
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה ושכב אשה ובת בנה בנשואי הראשונה, שניהם נשרפים בחיי הראשונה. ואם מתה הראשונה, שניהם בכרת במזיד. בשוגג מביאים חטאת קבועה. ואם שכב את השניה, לוקה מכת מרדות מדרבנן.