מצודות על תהלים יט
<< · מצודות על תהלים · יט · >>
פסוק ב
מצודת דוד
"השמים מספרים" - רצה לומר על ידי השמים נראה כבוד האל וכאלו הם יספרו כבודו
"ומעשה ידיו" - הרקיע מגיד ומעיד על פלאי מעשה ידי ה'פסוק ג
מצודת ציון
"יביע" - ידבר כמו יביעון בפיהם (לקמן נ"ט)
"יחוה" - יגיד כמו אחוה דעי (איוב לב)
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת ציון
"קום" - ר"ל הבנין שלהם הנעשה בנטיית קו המשקל
"מליהם" - אמריהם כמו אין מלה בלשוני (לקמן קל"ט)
מצודת דוד
"לשמש" - הנה לשמש שם אוהל בהשמים כי כל מהלכו בשמים ולא יזוז משם
"בכל הארץ" - אבל על כי בנייני השמים יצאו להיות נראים בכל הארץ לזה נשמע דבריהם בקצה הארץ עם שאין בהם אמירה כי במה שמראים מפלאות ה' הרי הם כאלו אמרופסוק ו
מצודת דוד
"והוא" - השמש הזה יוצא בשמחה להאיר על הארץ כאשר ישמח החתן בצאתו מחופתו
"ישיש" - הוא שש במהלכו כאשר ישיש הגבור לרוץ באורח כי בטוח הוא בגבורתו ולא יחת מפני כל וכן השמש בטוח הוא שילך מהלכו באין מוחהפסוק ז
מצודת ציון
"ותקופתו" - מלשון הקפה וסבוב
מצודת דוד
"ואין נסתר" - ואין מי שיהיה נסתר מחום השמש
"מקצה" - יציאת השמש הוא מקצה השמים לפי הנראה והנדמה לכל אחד באופק שלו
"ותקופתו" - וסבובו הוא על קצות השמים רצה לומר בכל יום זורח ברוח שזרח אתמול ושוקע ברוח ששקע אתמול וכן סובב והולך יום יוםפסוק ח
מצודת ציון
"משיבת" - ענין הנחה והשקטה כמו למשיב נפש (רות ד')
מצודת דוד
"מחכימת פתי" - אבל השמש לפעמים יכניס חומו במוח האדם וישתגע
"עדות" - המצות יקראו עדות כי מעידים על המקיימם אשר מאמינים בה'
"משיבת נפש" - רצה לומר כי השמש עם כל תועלתו לפעמים יזיק בחומו הרב עד כי יחלה האיש חולי המות אבל התורה משיבת עוד נפש האדם כי היא מגינה ומצלת מן המות
"תורת ה' תמימה" - אבל תורת ה' היא יותר תמימה ר"ל שלימה בפעולותיה ומועלת יותר מן השמשפסוק ט
מצודת ציון
"ברה" - מלשון ברור ונקי
מצודת דוד
"מאירת עינים" - אבל המרבה להסתכל באור השמש עיניו כהות
"משמחי לב" - ולא כן השמש כי מכניס דאגה בלב האדם שלא יהיה נלקה ברב חומופסוק י
מצודת דוד
"צדקו יחדו" - אינם מכחישין זה את זה אבל השמש כשהוא נראה בזה האופק אינו נראה בהאופק שממולו וכאלו מכחיש זה את זה
"עומדת לעד" - ולא כן השמש כי לפעמים יכסהו הענןפסוק יא
מצודת ציון
"ונפת" - ענין הזלה כמו נופת תטופנה (שיר השירים ד')
"צופים" - כן יקראו חלות הדבש וכן צוף דבש (משלי י"ז) וכפל דבורו
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת ציון
"עקב" - ענין שכר וגמול שהוא סוף המעשה כהעקב הזה שהוא סוף הגוף וכן עקב תשמעון (דברים ז')
מצודת דוד
"בשמרם עקב רב" - כי יש בשמירתן גמול שכר הרבה
"גם עבדך" - רצה לומר גם אני מן החומדים בהם ואני נזהר בקיומםפסוק יג
מצודת דוד
"מנסתרות נקני" - לזה אשאל אשר תכפר לי ותנקה אותי מהרע שעשיתי על כי היה נסתר ממני תוכן הדבר
"מי יבין" - מי יוכל להתבונן מבלי מצוא בו שגיאה כי פעמים רבים יקרה שישגה האדם בדעתו לחשוב שאין רע בדבר מה אבל לא כן הוא כי נעלם ונסתר ממנו תוכן הדברפסוק יד
מצודת ציון
"איתם" - מלשון תם ושלם
מצודת דוד
"אז איתם" - אז אהיה תמים כי על השגיאות תכפר ומהזדים תחשוך אותי כי מפשע והוא המרד שהוא עון רב וגדול מזה אהיה נקי מעצמי כי בוודאי לא אחטא במרד ואם כן לא ישאר בידי מאומה רע ואהיה תמים וכאומר הנה מאד קשה להיות תמים כי אם באופן זה
"גם מזדים" - גם מעשות רע במזיד מנע אותי ואמץ לבבי לבל עשותם
"אל ימשלו בי" - רצה לומר לא יוכלו להטות לבבי אל הערבות ומתיקות שיש בהנאות הזדים ההם אלא אתגבר על התאוהפסוק טו
מצודת דוד
"והגיון לבי" - גם מחשבות לבי מה שלא אוכל להוציא בפה גם המה יהיו לרצון לפניך
<< · מצודות על תהלים · יט · >>