מצודות על שמואל ב כד טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שמואל בפרק כ"ד • פסוק ט"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב כ"ד, ט"ז:

וַיִּשְׁלַח֩ יָד֨וֹ הַמַּלְאָ֥ךְ ׀ יְֽרוּשָׁלַ֘͏ִם֮ לְשַׁחֲתָהּ֒ וַיִּנָּ֤חֶם יְהֹוָה֙ אֶל־הָ֣רָעָ֔ה וַ֠יֹּ֠אמֶר לַמַּלְאָ֞ךְ הַמַּשְׁחִ֤ית בָּעָם֙ רַ֔ב עַתָּ֖ה הֶ֣רֶף יָדֶ֑ךָ וּמַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ הָיָ֔ה עִם־גֹּ֖רֶן האורנה הָֽאֲרַ֥וְנָה הַיְבֻסִֽי׃


{{מצודות |דוד= "היה עם גורן" - היה עומד סמוך לגורן וגו'

"היבוסי" - מבני יבוס ואמרו רבותינו ז"ל (עבודה זרה כד ב) שהיה גר צדק

"רב עתה" - די עתה במה שמתו והרף ידך מלהשחית עוד כזאת כי אם מעט מעט

"וישלח" - המלאך המשחית בעם שלח ידו להשחית גם אנשי ירושלים ואז נחם ה' וגו' |ציון= "היה ששמה יבוסי

"