מצודות על שופטים ד כא
<< | מצודות על שופטים • פרק ד' • פסוק כ"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַתִּקַּ֣ח יָעֵ֣ל אֵֽשֶׁת־חֶ֠בֶר אֶת־יְתַ֨ד הָאֹ֜הֶל וַתָּ֧שֶׂם אֶת־הַמַּקֶּ֣בֶת בְּיָדָ֗הּ וַתָּב֤וֹא אֵלָיו֙ בַּלָּ֔אט וַתִּתְקַ֤ע אֶת־הַיָּתֵד֙ בְּרַקָּת֔וֹ וַתִּצְנַ֖ח בָּאָ֑רֶץ וְהֽוּא־נִרְדָּ֥ם וַיָּ֖עַף וַיָּמֹֽת׃
מצודת ציון
"יתד" - מסמר
"המקבת" - שם כלי ובו מכין ביתד לנעצו בארץ וכן (ישעיהו מד יב) ובמקבות יצרהו
"בלאט" - בהסתר ובחשאי כמו (רות ג ז)ותבא בלט ותגל מרגלותיו
"ותתקע" - נעצה ותחבה
"ברקתו" - הוא צד גובה הפנים וכן (שיר השירים ד ג)כפלח הרמון רקתך ונקראת כך למיעוט הבשר שבה כמו (בראשית מא יט)ורקות בשר
"ותצנח" - ענין נעיצה כמו (לעיל א יד) ותצנח מעל החמור
"נרדם" - מלשון תרדמה ושינה
"ויעף" - ענין יגיעה
מצודת דוד
"והוא נרדם" - רצה לומר על שהיה נרדם משתיית החלב ועיף על כי נס ברגליו ולזה מת מיד
"בלאט" - לבל יעור משנתו
"ותצנח בארץ" - הכתה במקבת על היתד עד שחלף רקתו ונתחב בארץ
"יתד האהל" - היתד העשוי לתקוע בארץ עם שפולי האהל