מצודות על שופטים ד כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על שופטיםפרק ד' • פסוק כ"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שופטים ד', כ"א:

וַתִּקַּ֣ח יָעֵ֣ל אֵֽשֶׁת־חֶ֠בֶר אֶת־יְתַ֨ד הָאֹ֜הֶל וַתָּ֧שֶׂם אֶת־הַמַּקֶּ֣בֶת בְּיָדָ֗הּ וַתָּב֤וֹא אֵלָיו֙ בַּלָּ֔אט וַתִּתְקַ֤ע אֶת־הַיָּתֵד֙ בְּרַקָּת֔וֹ וַתִּצְנַ֖ח בָּאָ֑רֶץ וְהֽוּא־נִרְדָּ֥ם וַיָּ֖עַף וַיָּמֹֽת׃


 

מצודת דוד

"והוא נרדם" - רצה לומר על שהיה נרדם משתיית החלב ועיף על כי נס ברגליו ולזה מת מיד

"בלאט" - לבל יעור משנתו

"ותצנח בארץ" - הכתה במקבת על היתד עד שחלף רקתו ונתחב בארץ

"יתד האהל" - היתד העשוי לתקוע בארץ עם שפולי האהל 

מצודת ציון

"יתד" - מסמר

"המקבת" - שם כלי ובו מכין ביתד לנעצו בארץ וכן (ישעיהו מד יב) ובמקבות יצרהו

"בלאט" - בהסתר ובחשאי כמו (רות ג ז)ותבא בלט ותגל מרגלותיו

"ותתקע" - נעצה ותחבה

"ברקתו" - הוא צד גובה הפנים וכן (שיר השירים ד ג)כפלח הרמון רקתך ונקראת כך למיעוט הבשר שבה כמו (בראשית מא יט)ורקות בשר

"ותצנח" - ענין נעיצה כמו (לעיל א יד) ותצנח מעל החמור

"נרדם" - מלשון תרדמה ושינה

"ויעף" - ענין יגיעה