מצודות על ירמיהו כט
<< · מצודות על ירמיהו · כט · >>
פסוק א
מצודת ציון
"הספר" - האגרת
"יתר" - מלשון יתרון
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת ציון
"והסריסים" - כן יקראו השרים כמו והיו סריסים בהיכל מלך בבל (ישעיהו לט)
"והחרש" - קבוצת האומנים כמו חרש ברזל (שם מד)
מצודת דוד
"והחרש והמסגר" - הם האומנים ושומרי השערים אשר סגרו אותם בעתם כן ת"י
"והסריסים" - וחזר ופירש שרי יהודה וירושלים
"אחרי צאת וגו'" - שהגלה אחר שיצא יכניהו וגו' להיות נמסרים ביד נ"נ כמ"ש (במלכים ב כד)
"והגבירה" - המלכה והיא אם המלך כי היא יצאה עמו כמ"ש שםפסוק ג
מצודת דוד
"בבלה" - לבבל
"לאמר" - דברי הספר היו לאמר את האמור למטה
"ביד אלעשה" - ר"ל הספר ההוא שלח ביד אלעשה וגו'פסוק ה
מצודת דוד
פסוק ו
מצודת דוד
"ואל תמעטו" - ר"ל אל תמנעו לקחת נשים לבל תמעטו כי כשימותו הם ולא ישארו בנים במקומם ימעטו א"כ במספר
"ורבו שם" - ר"ל קחו נשים למען תרבו שם וכפל הדבר במ"ש
"והולידו" - עד לא תצאו משםפסוק ז
מצודת דוד
"ודרשו" - בקשו את שלום העיר וגו'
"כי בשלומה" - כשיהיה בה שלום יהיה גם לכם שלום הואיל ותתעכבו שמהפסוק ח
מצודת ציון
"ישיאו" - ענין פתוי והסתה כמו הנחש השיאני (בראשית ג)
"וקוסמיכם" - הוא מין כישוף
מצודת דוד
"אשר אתם מחלמים" - רצה לומר שאתם שואלים מהם שהם ישאלו שאלת חלום
"חלומותיכם" - האומרים לכם מה שראו בחלום
"אל ישיאו וגו'" - נביאי השקר והקוסמים אשר בקרבכם אל יפתו אתכם במה שאומרים שמהר תשובו לירושלים בהפך מדברי וקצר בדבר המובן מעצמופסוק ט
מצודת דוד
פסוק י
מצודת ציון
"לפי" - לשעור כמו איש לפי אכלו (שמות יב)
"מלאת" - ענין השלמה
"אפקוד" - ענין זכרון
מצודת דוד
"אפקוד אתכם" - אז אזכור בכם ואז אקיים עליכם את דברי הטוב וגו' אבל לא קודם הזמן הזה כדברי הנביאים המשקרים
"כי לפי מלאת לבבל ע' שנה" - כאשר יושלם לבבל ע' שנה מהתחלת התפשטותה על ישראל מעת שכבש נ"נ את יהויקים בראשונה והיא היתה בשניה למלכות נ"נ והוא מלך מ"ה שנים א"כ נשארו עוד משנותיו מ"ד שנים וימי אויל מרודך בנו כ"ג שנים אלא שנבלעה שנה אחת בימי מלכות אביו כי עלתה לזה ולזה הרי אם כן ס"ו שנים וימי בלשאצר בנו ג' שנים הרי שבעים שנה חסר אחת א"כ בשנת אחת לדריוש מלאו שבעים שנה ומיד כשמת דריוש ומלך כורש בשנה הראשונה היתה הפקידה ושבו לארצם וכמ"ש בדניאלפסוק יא
מצודת ציון
"אחרית" - סוף
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת דוד
"ושמעתי אליכם" - אז אשמע אליכם
"וקראתם אותי" - ר"ל אחר שיכנע לבבכם תשובו ותהיו במקום המקודש מקום המוכן ביותר לעבוד את ה' אז כאשר תקראו אלי ותלכו בדרכי ותתפללו אלי להשיב את כל בני הגולה מכל המקומותפסוק יג
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת ציון
"שבותכם" - מלשון השבה
מצודת דוד
"ונמצאתי לכם" - אז אהיה נמצא לכם למלאות משאלותיכם ואשיב את שבותכם ר"ל את הדבר הראוי להשיב לכם והוא הממשלה הראשונה
"וקבצתי אתכם" - ר"ל את כל הגולה אקבץ מכל הגוים וגו' ואת כולם אשיב אל המקום הזה וכאומר מה שתשובו מבבל אין עצם הכוונה על הגאולה ההיא לשיהא נחשב מהירת ההשבה לטובה כי עצם הכוונה היא למען תהיו במקום המקודש מקום מוכן ביותר לעבוד את ה' להתפלל לפניו על גאולה כללית ושלימה גאולת עולם א"כ לטובה תחשב מה שתתעכבו שמה למען יכנע לבבכם לשוב לה' ויקובל תפלתכם (אבל הם לא כן עשו והוסיפו עוד לחטוא לכן גלו שוב ממנה)פסוק טו
מצודת ציון
"הקים" - העמיד
מצודת דוד
פסוק טז
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת ציון
"משלח" - ענין גרוי והשסה כמו ושן בהמות אשלח בם (דברים לב)
"השוערים" - ענין דבר מגונה ומאוס כמו שמה ושערורה (לעיל ה)
מצודת דוד
"כתאנים השוערים" - כתאנים המגונים אשר אין לאכל בעבור רעתן השנואים ומרוחקים מבני אדם וכמ"ש וכתאנים הרעות וגו' כן אתן את צדקיהו וגו' (לעיל כד)
"כה אמר ה'" - בעבור שארכו הדברים באמרו אחיכם וגו' אמר שנית כה אמר ה'
"הנני משלח בם" - אגרה בם חרב האויב והרעב והדבר וכאומר ואיך אם כן תשובו אתם מהרה אם אמסור ביד האויב גם את היושבים פהפסוק יח
מצודת ציון
"לזעוה" - ענין רעד ורתת
"לאלה" - ענין שבועה
"ולשמה" - ענין תמהון
"ולשרקה" - ענין השמעת קול בקבוץ השפתים ודרכו לעשותו כשרואים דבר חשוב שנחרב
מצודת דוד
"ולחרפה" - יחרפו אותם
"הדחתים" - כמו אדיחם עבר במקום עתיד
"ולשרקה" - ישרקו על גודל האבדון
"ולשמה" - כולם יתמהו על גודל חורבנה
"לאלה" - ישבעו לומר בשבועתם אהיה כהיהודים האומללים
"ורדפתי" - אפרע מהם בחרב האויב וברעב ובדבר
"ונתתים לזעוה" - ר"ל אמסרם לכל ממלכות הארץ להיותם לזעוה כי כולם יחרידוםפסוק יט
מצודת דוד
"השכם ושלוח" - עם כי הייתי משכים ומשלח בזריזות רב עכ"ז לא שמעתם וכאלו ידבר אל מול יושבי ירושלים
"תחת" - בעבור אשר לא שמעו את דבריפסוק כא
מצודת דוד
"והכם" - ר"ל ימיתם
"שקר" - דבר אשר לא צויתי
"אל אחאב וגו'" - על אחאב ועל צדקיהפסוק כב
מצודת ציון
"וכאחב" - הוא אחאב
"קלם" - ענין חרוך ושריפה כמו קלוי באש (ויקרא כ)
מצודת דוד
"לכל גלות" - לכל בני הגולה
"לאמר" - שיאמרו בקללתם ישימך ה' כצדקיה וגו'פסוק כג
מצודת ציון
"נבלה" - דבר כעור ומגונה וכן כי נבלה עשה בישראל (בראשית לד)
"ועד" - מלשון עדות
מצודת דוד
"יען" - בעבור שעשו נבלה וזנו עם נשי רעיהם ועוד שנית שדברו בשמי שקר
"היודע" - אשר דברו שקר כי לא צויתים
"ועד" - כי ראיתי את אשר נאפופסוק כד
מצודת ציון
"הנחלמי" - שם מקום חלם כן תרגם יונתן
מצודת דוד
פסוק כה
מצודת ציון
"בשמכה" - כמו בשמך והה"א נוספת כמו אשר צויתי אותכה (שמות כט)והדומים
מצודת דוד
"לאמר" - וכה דברת בהאגרות
"יען" - בעבור ששלחת הנה אגרות משמך לבד לא בשם כל בני הגולה וכאלו הכל תלוי בך לבדפסוק כו
מצודת ציון
"פקידים" - ממונים כמו פקודי החיל (במדבר לא)
"המהפכת" - שם של בית הסוהר
"הצינוק" - שם הכלי העשוי לסגור בו ידי התפוש
מצודת דוד
"ונתתם אותו" - ר"ל על פי דבריך יתנהו הממונים אל המהפכת וגו' להיות כלוא שם
"להיות פקידים" - להיות ממונים בבית ה' להשגיח על כל איש משוגע ומתנבא דברי שגעון מלבו
"ה' נתנך" - כן כתב לצפניה הנה ה' העמיד אותך להיות כהן רצה לומר להיות שר הכהנים במקום יהוידע הכהןפסוק כז
מצודת ציון
"גערת" - ענין צעקת נזיפה
"הענתתי" - מן ענתות והוא שם עירו של ירמיהו
מצודת דוד
פסוק כח
מצודת ציון
"כי על כן" - כי על אשר וכן כי על כן ראיתי פניך (בראשית לג)
מצודת דוד
"כי על כן" - ר"ל כי נראה בו שמדבר שגעון מלבו על אשר שלח וגו'
"ארוכה היא" - הגלות הזה שאתם בה תהיה לזמן ארוך לכן בנו שם בתים ותשבו בהם כי לא תצאו משם בזמן קרוב וכאומר הלא הדברים האלה לשגעון יחשבו כי לא כן דבר ה' עמדי (ויתכן שעד לא שלח ירמיהו הספר ביד אלעשה שלח ירמיהו מקודם הדברים האלה בע"פ או במכתב)פסוק כט
מצודת דוד
פסוק ל
מצודת דוד
פסוק לא
מצודת דוד
"על כל הגולה" - אל כל הגולה
"אל שמעיה" - על שמעיה
"על שקר" - על הבטחת שקרפסוק לב
מצודת ציון
"פוקד" - ענין זכרון
מצודת דוד
"על ה'" - בעבור ה' דבר דבר המוסר ממנו מה שלא אמרה
"ולא יראה בטוב וגו'" - הוא ההשבה מן הגולה
"הנני פוקד" - העון הזה אזכור להשיב גמול על שמעיה ועל זרעו
"לא יהיה לו" - ר"ל לא יהיה מזרעו איש יושב במושב השרים והזקנים
<< · מצודות על ירמיהו · כט · >>