מפרשי רש"י על שמות טז ז
| מפרשי רש"י על שמות • פרק ט"ז • פסוק ז' | >>
• א • ד • ה • ז • ח • יג • יד • טו • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כט • לג • לו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת־כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔ה בְּשׇׁמְע֥וֹ אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶ֖ם עַל־יְהֹוָ֑ה וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י תלונו תַלִּ֖ינוּ עָלֵֽינוּ׃
רש"י
"ובקר וראיתם" - לא על הכבוד שנא' והנה כבוד ה' נראה בענן נאמר אלא כך אמר להם ערב וידעתם כי היכולת בידו ליתן תאותכם ובשר יתן אך לא בפנים מאירות יתננה לכם כי שלא כהוגן שאלת' אותו ומכרס מלאה והלחם ששאלתם לצורך בירידתו לבקר תראו את כבוד אור פניו שיורידהו לכם דרך חיבה בבקר שיש שהות להכינו וטל מלמעלה וטל מלמטה כמונח בקופסא
"את תלנותיכם על ה'" - כמו אשר על ה'
"ונחנו מה" - מה אנחנו חשובין
"כי תלינו עלינו" - שתרעימו עלינו את הכל את בניכם ונשיכם ובנותיכם וערב רב ועל כרחי אני זקוק לפרש תלינו בל' תפעילו מפני דגשותו וקרייתו שאלו היה רפה הייתי מפרשו בל' תפעלו כמו (שמות יז) וילן העם על משה או אם היה דגוש ואין בו יו"ד ונקרא תלונו הייתי מפרשו ל' תתלוננו עכשיו הוא משמע תלינו את אחרים כמו במרגלים (במדבר יד) וילינו עליו את כל העדה
רש"י מנוקד ומעוצב
וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם – לֹא עַל הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִנֵּה כְּבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן" (להלן פסוק י), נֶאֱמַר; אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם: עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי הַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לִתֵּן תַּאֲוַתְכֶם. וּבָשָׂר יִתֵּן, אַךְ לֹא בְּפָנִים מְאִירוֹת יִתְּנֶנָּה לָכֶם, כִּי שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן שְׁאַלְתֶּם אוֹתוֹ, וּמִכָּרֵס מְלֵאָה. וְהַלֶּחֶם, שֶׁשְּׁאַלְתֶּם לְצֹרֶךְ – בִּירִידָתוֹ לַבֹּקֶר תִּרְאוּ אֶת כְּבוֹד אוֹר פָּנָיו, שֶׁיּוֹרִידֵהוּ לָכֶם דֶּרֶךְ חִבָּה, בַּבֹּקֶר, שֶׁיֵּשׁ שָׁעוֹת [נ"א: שָׁהוּת] לַהֲכִינוֹ; וְטַל מִלְּמַעְלָה וְטַל מִלְּמַטָּה, כְּמֻנָּח בְּקוּפְסָא.
אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל ה' – כְּמוֹ אֲשֶׁר עַל ה'.
וְנַחְנוּ מָה – מָה אֲנַחְנוּ חֲשׁוּבִין?
כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ – שֶׁתַּרְעִימוּ עָלֵינוּ אֶת הַכֹּל: אֶת בְּנֵיכֶם וּנְשֵׁיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וְעֵרֶב רַב. וְעַל כָּרְחִי אֲנִי זָקוּק לְפָרֵשׁ תַּלִּינוּ בִּלְשׁוֹן תַּפְעִילוּ, מִפְּנֵי דַּגְשׁוּתוֹ וּקְרִיָּתוֹ; שֶׁאִלּוּ הָיָה רָפֶה – הָיִיתִי מְפָרְשׁוֹ בִּלְשׁוֹן תִּפְעֲלוּ, כְּמוֹ "וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה" (שמות יז,ג). אוֹ אִם הָיָה דָּגוּשׁ וְאֵין בּוֹ יוֹ"ד, וְנִקְרָא תִּלּוֹנוּ – הָיִיתִי מְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן תִּתְלוֹנְנוּ. עַכְשָׁו הוּא מַשְׁמָע תַּלִּינוּ אֶת אֲחֵרִים, כְּמוֹ בַּמְּרַגְּלִים: "וַיַּלִּינוּ עָלָיו אֶת כָּל הָעֵדָה" (במדבר יד,לו).
מפרשי רש"י
[ח] לא על הכבוד הנראה הוא. שלא היה הכבוד נראה בבוקר של מחרת רק באותו יום שנאמר (פסוק י) "ויהי כדבר אהרן אל כל עדת וגומר [והנה כבוד ה' נראה בענן]":
[ט] את תלונותיכם על ה' אשר על ה'. כלומר שלא היתה התלונה רק על משה ואהרן, דכתיב (ר' פסוק ב) "וילונו על משה ואהרן וגו'", ואם כן למה אמר "תלונותיכם על ה'", אלא כך אמר - כי אותה תלונה שהתלוננתם עלי - על ה' הוא, ולא עלינו כלל, כדמסיק "ונחנו מה":
[י] ונקרא תלונו כו'. פירוש שהייתי אומר כי הדגש לחסרון תי"ו 'תתלוננו', שהדגש מורה על חסרון תי"ו, "אל תטמאו בכל אלה" (ויקרא י"ח, כ"ד) כמו 'אל תתטמאו בכל אלה', לכך אילו נקוד "תלונו" היה גם כן פירושו פעל עומד שהוא כמו 'תתלננו' שהוא פעל עומד, לכך כתיב "תלינו" ודגש בלמ"ד לומר שהוא יוצא:
[יא] עכשיו הוא משמע תלינו את אחרים. פירוש כי "תלינו" פעל עומד, כי "וילן העם על משה" (להלן יז, ג) הוא פעל עומד,"וילינו עליו את כל העדה" (במדבר י"ד, ל"ו) הוא פעל יוצא, וכדי שלא תפרש כאן "כי תלינו" כמו "וילן העם על משה" פעל עומד - בא בדגש, כדי להורות שהוא יוצא. כי הדגש משמש כן בכל מקום להוציא הפעלים, כמו "שכן" (להלן מ, לה) פעל עומד, "שיכן" (תהלים ע"ח, ס') פעל יוצא. "טמא" (ויקרא י"א, ד') פועל עומד, "טימא את דינה אחותם" (בראשית ל"ד, י"ג) פעל יוצא. הרי כי בנין הדגש הוא יוצא לזולתו, וזהו מפני הדגש שבבנין, ולפיכך מורה הדגש להוציא הפעל: