מפרשי רש"י על ויקרא כג כ
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק כ"ג • פסוק כ' |
• ב • ג • ד • ה • ח • י • יא • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כד • כז • לא • לז • לט • מ • מב • מג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהֵנִ֣יף הַכֹּהֵ֣ן ׀ אֹתָ֡ם עַל֩ לֶ֨חֶם הַבִּכֻּרִ֤ים תְּנוּפָה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה עַל־שְׁנֵ֖י כְּבָשִׂ֑ים קֹ֛דֶשׁ יִהְי֥וּ לַיהֹוָ֖ה לַכֹּהֵֽן׃
רש"י
"והניף הכהן אותם תנופה" - (מנחות סב) מלמד שטעונין תנופה מחיים. יכול כולם? ת"ל "על שני כבשים".
"קדש יהיו" - לפי ששלמי יחיד קדשים קלים הוזקק לומר בשלמי צבור שהם קדשי קדשים .
רש"י מנוקד ומעוצב
וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם תְּנוּפָה – מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין תְּנוּפָה מֵחַיִּים. יָכוֹל כֻּלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים.
קֹדֶשׁ יִהְיוּ – לְפִי שֶׁשַּׁלְמֵי יָחִיד – קָדָשִׁים קַלִּים, הֻזְקַק לוֹמַר בְּשַׁלְמֵי צִבּוּר שֶׁהֵם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים.
מפרשי רש"י
[כג] מלמד שטעונין תנופה חיים. פירוש, דלמה הוצרך לכתוב תנופה גבייהו, דודאי שלמים בעי תנופה (לעיל ז, ל), והנך שני כבשים שלמי צבור נינהו (פסוק יט), ובודאי בעי תנופה. ואין לומר דהוה אמינא דווקא שלמי יחיד בעי תנופה, אבל שלמי צבור לא בעי תנופה, לכך כתב גם כן גבי שלמי צבור, דכיון דכתיב (לעיל ז, לד) "כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מאת זבחי שלמיהם", והוי למכתב בלשון יחיד 'מאת זבח השלמים', וכתב "שלמיהם", שמע מינה דאף שלמי צבור בעי תנופה, ואם כן למה הוצרך למכתב "והניף אותם", שמע מינה לומר דבעי תנופה חיים, במנחות בפרק כל המנחות (דף סב:):