מפרשי רש"י על ויקרא כג כז
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק כ"ג • פסוק כ"ז |
• ב • ג • ד • ה • ח • י • יא • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כד • כז • לא • לז • לט • מ • מב • מג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אַ֡ךְ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֩דֶשׁ֩ הַשְּׁבִיעִ֨י הַזֶּ֜ה י֧וֹם הַכִּפֻּרִ֣ים ה֗וּא מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָֽה׃
רש"י
"אך" - כל אכין ורקין שבתורה מיעוטין מכפר הוא לשבים ואינו מכפר לשאינם שבים
רש"י מנוקד ומעוצב
אַךְ – כָּל אַכִּין וְרַקִּין שֶׁבַּתּוֹרָה – מִעוּטִין: מְכַפֵּר הוּא לַשָּׁבִים, וְאֵינוֹ מְכַפֵּר עַל שֶׁאֵינָם שָׁבִים.
מפרשי רש"י
[כח] קדשהו בכסות נקייה כו'. פירש רש"י דבר זה שלא במקומו אחר "כל מלאכה", ועוד, דהוי ליה לפרש זה למעלה בחג המצות (פסוק ז). ויראה טעמו, דלמעלה לעולם כתיב איסור המלאכה אצל "מקרא קדש", ויש לפרש "מקרא קדש" לקדש אותו שלא לעשות בו מלאכה, ובזה הוא מקודש, ו"מלאכת עבודה לא תעשו" פירושו ד"מקרא קדש", שרוצה לומר בזה הוא קדש - "כל מלאכת עבודה לא תעשו". אבל ביום הכפורים לא כתיב (בפסוק כז) "מקרא קדש" אצל המלאכה, על כרחך האי "מקרא קדש" מילתא אחריתי הוא, דלא איירי במלאכה, לכך פירש "מקרא קדש" 'קדשהו כו'. לכך כאשר פירש כאן "וכל המלאכה וכו'", הוקשה לו דלא כתיב "וכל מלאכה" גבי "מקרא קדש", לכך פירש ד"מקרא קדש" אין פירושו שהוא קדוש ממלאכה, רק 'קדשהו בכסות נקיה וכו. אף על גב דהוי מצי לפרש זה על "וכל מלאכה" דלעיל (פסוק כח), אין זה קשיא, דלא פירש עליו מידי, אבל כאן (פסוק לא) פירש על "כל מלאכה" 'לרבות כו, פירש אחריו "מקרא קדש" 'קדשהו כו:
בד"ה מקרא קדש כו' דמה נשתנה כו' ולא הוצרך לומר זה דבלא"ה א"א לומר שהמקרא קדש הזה שפי' בו הוא הכתוב בחג הסוכות דא"כ למה נחלק חג הסוכות משאר י"ט לענין מאכל ומשתה ואפשר דלכך פירש"י מקרא קדש אחר שפי' קרא דכל מלאכה וגו' משום דבזולת זה אפשר לפרש מקרא קדש האמור ביוהכ"פ לענין איסור עשיית מלאכה אפי' אוכל נפש משא"כ בשאר י"ט דמותרין במלאכ' אוכל נפש לכן מפרש זה אחר קרא דכל מלאכה וגו' כנ"ל: