מפרשי רש"י על ויקרא יז טו
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק י"ז • פסוק ט"ו | >>
• ג • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְכׇל־נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֤ל נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה בָּאֶזְרָ֖ח וּבַגֵּ֑ר וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֛יִם וְטָמֵ֥א עַד־הָעֶ֖רֶב וְטָהֵֽר׃
רש"י
"אשר תאכל נבלה וטרפה" - בנבלת עוף טהור דבר הכתוב שאין לה טומאה אלא בשעה שנבלעת בבית הבליעה ולמדך כאן שמטמאה באכילתה ואינה מטמאה במגע וטרפה האמורה כאן לא נכתבה אלא לדרוש וכן שנינו יכול תהא נבלת עוף טמא מטמאה בבית הבליעה ת"ל טרפה מי שיש במינו טרפה יצא עוף טמא שאין במינו טרפה
רש"י מנוקד ומעוצב
אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה – בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר דִּבֵּר הַכָּתוּב, שֶׁאֵין לָהּ טֻמְאָה אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִבְלַעַת בְּבֵית הַבְּלִיעָה. וְלִמֶּדְךָ כָּאן שֶׁמְּטַמְּאָה בַּאֲכִילָתָהּ, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּמַגָּע. וּטְרֵפָה הָאֲמוּרָה כָּאן לֹא נִכְתְּבָה אֶלָּא לִדְרֹשׁ, וְכֵן שָׁנִינוּ: יָכוֹל תְּהֵא נִבְלַת עוֹף טָמֵא מְטַמְּאָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר טְרֵפָה, מִי שֶׁיֵּשׁ בְּמִינוֹ טְרֵפָה; יָצָא עוֹף טָמֵא, שֶׁאֵין בְּמִינוֹ טְרֵפָה.
מפרשי רש"י
[יב] בנבלת עוף טהור הכתוב מדבר וכו'. עד ולמדך כאן שמטמא באכילתה. וכך פירושו, מדכתיב "אשר תאכל נבילה וטריפה", אם כן בנבילת עוף טהור הכתוב מדבר, דאי בנבילת בהמה, ילפינן לקמן בפרשת אמור (תו"כ להלן כב, ח) שאינו מטמא באכילתו, כדכתיב (שם) "נבילה וטריפה לא תאכלו לטמא בה", שאין לו טומאה רק הכתוב בה, דהיינו אכילה בבית הבליעה, יצא נבלת בהמה שמטמא במגע (לעיל ה, ב) - אין לה טומאה בבית הבליעה. ולמדך כאן שמטמא בבית הבליעה, רוצה לומר שמטמא הבגדים שעליו כשהעוף בבית הבליעה, לכך צריך קרא בכאן ללמוד שמטמא נבילת עוף טהור בגדים בבית הבליעה. וקרא דפרשת אמור צריך שאין לבהמה טומאה בבית הבליעה, ובשביל כך מוקמינן קרא (כאן) בנבילת עוף טהור:
[יג] וטריפה וכו'. דאין טריפה מטמא כלל, דאי טריפה מטמא, לכתוב "טריפה" ולא צריך נבילה, אלא "טריפה" לא נכתב 'אלא ללמוד וכו. ואל יקשה לך שאיך יכתוב "וטריפה", והרי טריפה אינו מטמא, וכי בשביל ההיקש יכתוב שקר, ואין זה קשיא, שכך פירוש הכתוב "נבילה וטריפה", כלומר נבילה שנתנבלה מעצמה, וטריפה על ידי חיה רעה, לא יאכל לטמאה בה, והיינו שאם נטרפה לגמרי עד שאין בה חיות - לא יאכלו לטמא. וקרא שאינו צריך, דודאי דגם זה נבילה הוא, אף על גב שהיה זה על ידי חיה רעה, ודרשינן מיניה (תו"כ כאן) שיש במינו טריפה, שאיסור שלה משום שנטרפה. אף על גב דהשתא גם כן אסורה משום נבילה, מכל מקום פירוש הכתוב אותה שמתה בעצמה ואותה שמתה מחמת חיה רעה, כדכתיב (שמות כ"ב, י"ב) "הטריפה לא ישלם", וכתב "וטריפה" לדרוש מי שיש במינו טריפה: