לדלג לתוכן

מפרשי רש"י על ויקרא יז ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


| מפרשי רש"י על ויקראפרק י"ז • פסוק ג' |
ג • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא י"ז, ג':

אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחַ֜ט שׁ֥וֹר אוֹ־כֶ֛שֶׂב אוֹ־עֵ֖ז בַּֽמַּחֲנֶ֑ה א֚וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁחַ֔ט מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃


רש"י

"אשר ישחט שור או כשב כז" - במוקדשין הכתוב מדבר שנאמר להקריב קרבן

"במחנה" - (זבחים קו) חוץ לעזרה


רש"י מנוקד ומעוצב

אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב – בְּמֻקְדָּשִׁין הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהַקְרִיב קָרְבָּן.
בַּמַּחֲנֶה – חוּץ לָעֲזָרָה.

מפרשי רש"י

[א] במוקדשים הכתוב מדבר. דאין לומר שהכתוב מדבר בחולין, שאם שוחט חולין בחוץ יהיה חייב כרת, שלא מצאנו שום אזהרה על זה, וכלל אמרו חכמים ז"ל (יומא סוף פא.) לא ענש הכתוב אלא אם כן הזהיר. בשלמא אי קאי קרא על שוחט קדשים בחוץ, תמצא אזהרה "השמר לך פן תעלה עולתך וגו'" (דברים י"ב, י"ג). ומה שפירש רש"י בחולין (טז ע"ב ד"ה נאסר) על ההיא דאמרינן שמתחלה נאסר להם בשר תאוה, מפני שכתב "איש אשר ישחט שור או שה וגו'", ואם כן מוכח מדבריו שבחולין איירי, נראה לי, והוא נכון מאד על דרך פירוש רש"י, שאין לומר שעיקר הכתוב מדבר בחולין, שהרי חייב כרת בכתוב (פסוק ד), ואין בחולין כרת, אלא מדכתיב סתם "איש איש אשר ישחט שור או כבש וגו'", ולא כתיב 'איש אשר ישחט עולה או זבח', אלא מפני שאין שום בשר שנשחט חוצה, לפי שנאסר להם בשר תאוה, לפיכך לא כתב לך 'אשר ישחט עולה או זבח', דמשמע אבל אחר מותר לשחוט בחוץ, וכיון שאין שום דבר שנשחט רק קדשים, שהרי אסור להם בשר תאוה, לא הוצרך לפרש קדשים, וכתב סתם "אשר ישחט שור או שה":

[ב] חוץ לעזרה וכו'. פירוש, "במחנה" לא קאי על מחנה שכינה, דומיא "מחוץ למחנה" שרוצה לומר חוץ למחנה שכינה, וחייב כרת משום ששחט בכל מקום המחנה, ולא שחט העולה בצפון כדינה (לעיל א, יא), אלא פירושו מחוץ לעזרה לגמרי, דאיתקיש "במחנה" אל "מחוץ למחנה", מה "חוץ למחנה" אינו מקום שחיטה כלל, אף "במחנה" אינו מקום שחיטה כלל. ואי כתב "מחוץ למחנה" בלחוד, הוה אמינא דוקא חוץ לג' מחנות, כמו גבי פר ושעיר דכתיב (לעיל ד, כא) "אל מחוץ למחנה", ורוצה לומר מחוץ לג' מחנות, לכך כתיב "במחנה", שאף במחנה יהא חייב. ואם תאמר, מנלן לרבות מחנה לויה, שמא "במחנה" לא משמע רק מחנה ישראל, זה אין קשיא, דאטו 'מחנה ישראל' כתיב, "במחנה" כתיב, רוצה לומר במחנה שאין שוחטין שם, שאינו משכן, ואם כן הוא נמי במחנה לויה: