מפרשי רש"י על ויקרא יז ח
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק י"ז • פסוק ח' | >>
• ג • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַאֲלֵהֶ֣ם תֹּאמַ֔ר אִ֥ישׁ אִישׁ֙ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִן־הַגֵּ֖ר אֲשֶׁר־יָג֣וּר בְּתוֹכָ֑ם אֲשֶׁר־יַעֲלֶ֥ה עֹלָ֖ה אוֹ־זָֽבַח׃
רש"י
"אשר יעלה עולה" - לחייב על המקטיר איברים בחוץ (עי' ברא"ם) כשוחט בחוץ שאם שחט אחד והעלה חבירו שניהם חייבין (תורת כהנים חולין כט)
רש"י מנוקד ומעוצב
אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה – לְחַיֵּב עַל הַמַּקְטִיר אֵיבָרִים בַּחוּץ כַּשּׁוֹחֵט בַּחוּץ, שֶׁאִם שָׁחַט אֶחָד וְהֶעֱלָה חֲבֵרוֹ, שְׁנֵיהֶם חַיָּבִין.
מפרשי רש"י
בד"ה אשר יעלה כו' לפי' לחייב כו' נ"ב וק"ל לפירושו ה"ל לפרש על ואליהם וגם דוחק לשבש הספרי' ועוד כשנשחט בחוץ הל'ל ועוד מאי זה שאם שחט בחוץ כו' ע"כ נראה לפר' דק"ל לרש"י למה כתיב אשר יעלה עולה או זבח למה לא כ' שור או כשב כו' כמש"כ גבי שוחט בחוץ אלא ללמד שאפי' אם העלה איברים של עולה בחוץ חייב אף שעולה כולה כליל ולא תאמר שאינו חייב במקטיר בחוץ אלא כשנשחט לשם עולה או זבח דהיינו בפנים אבל לא כשנפסל כבר ונשחט בחוץ ע"כ פי' שזה אינו שהרי אם שחט אחד כו' ודוק מהרש"ל: