מפרשי רש"י על דברים לד ו
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק ל"ד • פסוק ו' | >>
• א • ד • ה • ו • ז • יב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּקְבֹּ֨ר אֹת֤וֹ בַגַּי֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּע֑וֹר וְלֹא־יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָת֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
רש"י
"ויקבור אותו" - הקב"ה בכבודו רבי ישמעאל אומר הוא קבר את עצמו וזה הוא אחד משלשה אתין שהיה ר"י דורש כן וכיוצא בו ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו הוא מביא את עצמו כיוצא בו והשיאו אותם עון אשמה וכי אחרים משיאים אותם אלא הם משיאים את עצמם
"מול בית פעור" - קברו היה מוכן שם מששת ימי בראשית לכפר על מעשה פעור וזה אחד מן הדברים שנבראו בין השמשות בערב שבת
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ (סוטה י"ד ע"א). רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוּא קָבַר אֶת עַצְמוֹ; וְזֶה הוּא אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה אֵתִין שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ כֵּן. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: "בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אוֹתוֹ" (במדבר ו,יג), הוּא מֵבִיא אֶת עַצְמוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: "וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה" (ויקרא כב,טז); וְכִי אֲחֵרִים מַשִּׂיאִים אוֹתָם? אֶלָּא הֵם מַשִּׂיאִים אֶת עַצְמָם (ספרי נשא לב).
מוּל בֵּית פְּעוֹר – קִבְרוֹ הָיָה מוּכָן שָׁם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, לְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה פְּעוֹר (סוטה י"ד ע"א); וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת (אבות פ"ה מ"ו).
מפרשי רש"י
[ו] קברו היה שם מוכן. פירוש, מה שנקבר מול בית פעור, וקשיא למה נקבר מול בית פעור. ותירץ 'קברו שם היה מוכן מששת ימי בראשית', וכיון שקברו היה שם מוכן מששת ימי בראשית, בודאי טעם יש בדבר שיהיה נקבר מול בית פעור, לכפר על מעשה פעור: