מפרשי רש"י על דברים לב כו
| מפרשי רש"י על דברים • פרק ל"ב • פסוק כ"ו |
• א • ג • ד • ו • יב • יז • יח • כא • כו • לה • לו • לט • מ • מא • מב • מד • נב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם
אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם׃
רש"י
"אמרתי אפאיהם" - אמרתי בלבי אפאה אותם ויש לפרש אפאיהם אשיתם פאה להשליכם מעלי הפקר ודוגמתו מצינו בעזרא ותתן להם ממלכות ועממים ותחלקם לפאה להפקר וכן חברו מנחם ויש פותרים אותו כתרגומו יחול רוגזי עליהון ולא יתכן שא"כ הו"ל לכתוב אאפאיהם אחת לשמוש ואחת ליסוד כמו אאזרך אאמצכם במו פי והא' התיכונה אינה ראויה בו כלל ואונקלוס תרגם אחר לשון הברייתא השנויה בספרי החולקת תיבה זו לג' תיבות אמרתי אף אי הם אמרתי באפי אתנם כאילו אינם שיאמרו רואיהם עליהם איה הם
רש"י מנוקד ומעוצב
אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: אַפְאֶה אוֹתָם. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ אַפְאֵיהֶם – אֲשִׁיתֵם פֵּאָה, לְהַשְׁלִיכָם מֵעָלַי הֶפְקֵר. וְדֻגְמָתוֹ מָצִינוּ בְּעֶזְרָא: "וַתִּתֵּן לָהֶם מַמְלָכוֹת וַעֲמָמִים וַתַּחְלְקֵם לְפֵאָה" (נחמיה ט,כב), לְהֶפְקֵר; וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים אוֹתוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ: "יֵחוּל רוּגְזִי עֲלֵיהוֹן" [יָחוּל רָגְזִי עֲלֵיהֶם]. וְלֹא יִתָּכֵן, שֶׁאִם כֵּן – הֲוָה לֵיהּ לִכְתֹּב 'אֲאַפְאֵיהֶם', אַחַת לְשִׁמּוּשׁ וְאַחַת לִיסוֹד, כְּמוֹ: "אֲאַזֶּרְךָ" (ישעיהו מה,ה); "אֲאַמִּצְכֶם בְּמוֹ פִי" (איוב טז,ה); וְהָאָלֶ"ף הַתִּיכוֹנָה אֵינָהּ רְאוּיָה בּוֹ כְּלָל. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם אַחַר לְשׁוֹן הַבָּרַיְתָא הַשְּׁנוּיָה בְּסִפְרֵי (שכב), הַחוֹלֶקֶת תֵּיבָה זוֹ לְשָׁלֹשׁ תֵּבוֹת: 'אָמַרְתִּי אַף אֵי הֵם'; אָמַרְתִּי בְּאַפִּי: אֶתְּנֵם כְּאִלּוּ אֵינָם, שֶׁיֹּאמְרוּ רוֹאֵיהֶם עֲלֵיהֶם: אַיֵּה הֵם?
מפרשי רש"י
[יד] ויש פותרין אותו כתרגומו ויחול רוגזי עליהן. מפני שמפרש "אפאיהם" לשון 'אף', וזה לא יתכן, כמו שמפרש (רש"י כאן). 'ואונקלוס תרגם אחר לשון הברייתא', פירוש, מה שתרגם אותו (לא) 'יחול רוגזי עליהון', היינו מפני שחילק אותם לג' תיבות 'אמרתי אף אי הם', כלומר אמרתי באפי וכו', והיינו 'יחול רוגזי עליהון', ועל מלת 'אי הם' שפירושו אתנם כאילו אינו, תרגם אונקלוס 'יחול רוגזי עליהון', כי אחר שרוגזי חל עליהון, הרי הוא עושה כאילו אינם: