מפרשי רש"י על דברים כא יז
| מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"א • פסוק י"ז | >>
• ב • ז • י • יא • יג • יד • יז • יח • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּי֩ אֶת־הַבְּכֹ֨ר בֶּן־הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר לָ֤תֶת לוֹ֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֖א ל֑וֹ כִּי־הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית אֹנ֔וֹ ל֖וֹ מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה׃
רש"י
"פי שנים" - (ב"ב קכג) כנגד שני אחים
"בכל אשר ימצא לו" - מכאן שאין הבכור נוטל פי שנים בראוי לבא לאחר מיתת האב כבמוחזק
רש"י מנוקד ומעוצב
פִּי שְׁנַיִם – כְּנֶגֶד שְׁנֵי אַחִים (ספרי ריז).
בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ – מִכָּאן שֶׁאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בָּרָאוּי לָבֹא לְאַחַר מִיתַת הָאָב, כִּבְמֻחְזָק (שם; בכורות נ"ב ע"א).
מפרשי רש"י
[יד] כנגד שני אחים. ואין פירושו שיקח הבכור "פי שנים בכל אשר ימצא", דהיינו הנכסים כולם שיקח שני חלקים, דבבבא בתרא (דף קכג.) מסקינן דילפינן מיוסף, שנאמר (ר' דה"א ה, א) "ובחללו יצועי אביו ניתנה בכורתו ליוסף", ושם לא ניתן לו אלא שני חלקים כנגד שני בנים, שנאמר (בראשית מ"ח, ה') "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי". והשתא דכתיב "בכל אשר ימצא לו", בשלמא אם פירושו שיקח שני חלקים בכל הנכסים, הוי אתי שפיר "בכל אשר ימצא לו", כלומר דבכל הנכסים יקח שני חלקים. אבל השתא, למה לי, לפיכך דרשו (בכורות דף נב.) דילפינן מזה למעט שאינו נוטל בראוי, [ד]אם היה לאביו מלוה ביד אחר, אין הבכור נוטל בו פי שנים, דהוי ראוי (בבא בתרא דף קכה:), והתורה אמרה "בכל אשר ימצא לו" (כ"ה ברא"ם):