מפרשי רש"י על דברים כא יד
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"א • פסוק י"ד |
• ב • ז • י • יא • יג • יד • יז • יח • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא־תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף לֹא־תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ׃
רש"י
"והיה אם לא חפצת בה" - (שם) הכתו' מבשרך שסופך לשנאותה
"לא תתעמר בה" - לא תשתמש בה בל' פרסי קורין לעבדות ושימוש עימראה מיסודו של ר"מ הדרשן למדתי כן
רש"י מנוקד ומעוצב
וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ – הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לִשְׂנֹאתָהּ (ספרי ריד).
לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ – לֹא תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ (שם). בִּלְשׁוֹן פַּרְסִי קוֹרִין לְעַבְדוּת וְשִׁמּוּשׁ – עֲמַארָא. מִיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לָמַדְתִּי כֵּן.
מפרשי רש"י
[יג] מבשרך הכתוב וכו'. דאם לא כן, הוי למכתב 'ואם לא חפצת בה', שלשון "והיה" נאמר על דבר שדרכו להיות. אבל זה שלא נשאה אלא משום "וחשקת" (פסוק יא) ומשום "יפת תואר" (שם), ואין דרך לכתוב בענין זה "והיה", שהרי אין זה הוה תמיד. ולכך אמר כי הכתוב מבשרך שזה יהיה בודאי. ואף על גב דכתיב "אם" והוא תלוי, מכל מקום מדכתיב "והיה", לשון זה נאמר על דבר ההוה ורגיל להיות, כדלעיל:
בד"ה והיה אם כו' בסופו והג"א פירש מדכתיב בלשון והיה ולא כתיב ואם לא חפצת משמע שהוא דבר ההוה ורגיל להיות ולא ידעתי מה יעשה בפסוק והיה אם לא תמצא חן בעיניו וגו' וכן בהרבה מקומות אלא נראה דק"ל דהל"ל והיה אם לא תחפוץ כמו שפיר' התרגום תתרעי בלשון ספק ומדכתיב חפצת בלשון ודאי ש"מ שהכתוב מבשרך כו' ודוק כנ"ל: