מפרשי רש"י על דברים כא כב
| מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"א • פסוק כ"ב | >>
• ב • ז • י • יא • יג • יד • יז • יח • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־עֵֽץ׃
רש"י
"וכי יהיה באיש חטא משפט מות" - סמיכות הפרשיות מגיד שאם חסים עליו אביו ואמו סוף שיצא לתרבות רעה ויעבור עבירות ויתחייב מיתה בב"ד
"ותלית אותו על עץ" - (סנהדרין מה) רבותינו אמרו כל הנסקלין נתלין שנאמר כי קללת אלהים תלוי והמברך ה' בסקילה
רש"י מנוקד ומעוצב
וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת – סְמִיכוּת הַפָּרָשִׁיּוֹת מַגִּיד, שֶׁאִם חָסִים עָלָיו אָבִיו וְאִמּוֹ, סוֹף שֶׁיֵּצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְיַעֲבֹר עֲבֵרוֹת, וְיִתְחַיֵּב מִיתָה בְּבֵית דִּין (מדרש תנחומא כי תצא א).
וְתָלִיתָ אוֹתוֹ עַל עֵץ – רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, וְהַמְּבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם בִּסְקִילָה (סנהדרין מ"ה ע"ב).
מפרשי רש"י
[יח] כל הנסקלין נתלין. פירוש, הא דכתיב "והומת ותלית", אינו רוצה לומר שכל מי שחייב מיתה - נתלה, אינו כן, אלא כל מי שחייב סקילה הוא בתליה, שהרי נאמר אחריו (פסוק כג) "כי קללת אלקים תלוי", מה מקלל בסקילה (סנהדרין דף נג.) והוא נתלה, אף כל שהוא בסקילה הוא נתלה. וזה לא אתיא רק אליבא דרבי אליעזר (סנהדרין דף מה:), דאליבא דחכמים (שם) אינו נתלה רק עובד עבודה זרה, וילפינן טעמייהו "כי קללת אלקים תלוי", מה קללת אלקים כופר בעיקר, אף כל שכופר בעיקר (שם). וכתב הרא"ם (פסוק כג) שרש"י פירש כך, משום דלפי המדרש (תנחומא כאן א) שדרשו שאם חסים עליו אביו ואמו סוף שיהיה חייב סקילה שיצא לתרבות רעה, ומדרש זה לא אתיא אלא אם פרשה זו איירי בכל הנסקלין, שאם לא איירי אלא במקלל בלבד, אין טעם לסמיכות - דבסוף יהיה בא לידי עבודה זרה שיהיה חייב סקילה ותליה, שהרי לא חייב תליה כשהוא בן סורר ומורה, ולא שייך ביה סוף שיבא לידי כך. וניחא ליה לפרש אליבא דרבי אליעזר, שהמדרש נתפרש יותר בכך: