מפרשי רש"י על בראשית כז כח
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק כ"ז • פסוק כ"ח | >>
• א • ב • ג • ז • ט • יא • טו • יט • כא • כב • כז • כח • כט • ל • לג • לו • לז • לח • לט • מ • מב • מה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃
רש"י
"ויתן לך" - יתן ויחזור ויתן (ב"ר) ולפי פשוטו מוסב לענין הראשון ראה ריח בני שנתן לו הקב"ה כריח שדה וגו' ועוד יתן לך מטל השמים וגו'
"מטל השמים" - כמשמעו ומדרש אגדה יש להרבה פנים (ד"א מהו האלהים בדין אם ראוי לך יתן לך ואם לאו לא יתן לך אבל לעשו אמר משמני הארץ יהיה מושבך בין צדיק בין רשע יתן לך וממנו למד שלמה כשעשה הבית סידר תפלתו ישראל שהוא בעל אמונה ומצדיק עליו הדין לא יקרא עליך תגר לפיכך (מ"א ט) ונתת לאיש כדרכיו אשר תדע את לבבו אבל נכרי מחוסר אמנה לפיכך אמר ואתה תשמע השמים וגו' ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי בין ראוי בין שאינו ראוי תן לו כדי שלא יקרא עליך תגר ברש"י ישן מדויק)
רש"י מנוקד ומעוצב
וְיִתֶּן לְךָ – יִתֵּן וְיַחֲזוֹר וְיִתֵּן (בראשית רבה סו,ג). וּלְפִי פְשׁוּטוֹ מֻסָּב לְעִנְיָן הָרִאשׁוֹן: "רְאֵה רֵיחַ בְּנִי" שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "כְּרֵיחַ שָׂדֶה...", וְעוֹד יִתֶּן לְךָ "מִטַּל הַשָּׁמַיִם...".
מִטַּל הַשָּׁמַיִם – כְּמַשְׁמָעוֹ. וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ לְהַרְבֵּה פָנִים.
הָאֱלֹהִים – מַהוּ "הָאֱלֹהִים"? בַּדִּין: אִם רָאוּי לְךָ יִתֵּן לְךָ, וְאִם לַאו לֹא יִתֵּן לְךָ. אֲבָל לְעֵשָׂו אָמַר (להלן פסוק לט): "מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ" – בֵּין צַדִּיק בֵּין רָשָׁע יִתֵּן לְךָ. וּמִמֶּנּוּ לָמַד שְׁלֹמֹה, כְּשֶׁעָשָׂה הַבַּיִת, סִדֵּר תְּפִלָּתוֹ: יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בַעַל אֱמוּנָה וּמַצְדִּיק עָלָיו הַדִּין, לֹא יִקְרָא עָלֶיךָ תַּגָּר (מל"א ח,לט). לְפִיכָךְ: "וְנָתַתָּ לְאִישׁ כִּדְרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ". אֲבָל נָכְרִי מְחֻסַּר אֲמָנָה, לְפִיכָךְ אָמַר (מל"ב ח,מג): "אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם... וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי" – בֵּין רָאוּי בֵּין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי תֵּן לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרָא עָלֶיךָ תַּגָּר.
מפרשי רש"י
[טו] ויחזור ויתן. ולא שיחזור ויתן אותן הברכות בעצמם, דאם כן לכתוב 'יתן' בלא וי"ו, ושמעינן זה, דכן כל הברכות נותן וחוזר ונותן, אלא שיתן לו ברכות שלו ויחזור ויתן ברכות של אביו, כך פירש הרא"ם, ומפורש בבראשית רבה. ולי יראה שדעת רש"י אינו כן, רק לפי שברכת יעקב בלי מצרים, לפיכך כתב "ויתן" לפי שאין שעור לברכתו, וכל מה שיתן לו ברכה עוד - יחזור ויתן אותו ברכה יותר, כלומר תוספות ברכה, שאם יתן לו שיעבדוהו עמים - יוסיף ויתן לו יותר, וזהו שאמר 'ויחזור ויתן' עד אין קץ, שכן כל ברכתו של יעקב בלי מצרים. והוצרך לפרש כן מפני הוי"ו של "ויתן", שאין לה דביקות למעלה: [טז] ומדרש אגדה כו'. כלומר אל תתמה אם לא בירך יצחק את יעקב רק אלו מעט ברכות, שכל הברכות האלו מרבוי האכילה והשתיה הם, וכי אין ברכה למעלה מזו שיברך אותו בהם, ותירץ 'ומדרש אגדה וכו, ונדרשו הברכות לכמה פנים, ורמז גם בברכות אלו ברכות אלקיות כמו שדרשו ז"ל במדרש רבות, והנה ברך אותו בברכות אלקיות וגם הברכות גופניות, ואל כולם נתכוין יצחק לברך אותו:
בד"ה ויתן לך יתן ויחזור נ"ב ול'נ דה"פ אפילו אם ח"ו יפסיקו הברכות כשיגרמו העונו' אפ"ה יחזור ויתן לך בתשובה ודוק מהרש"ל: