מפרשי רש"י על בראשית כד יז
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק כ"ד • פסוק י"ז |
• א • ב • ז • ח • י • יד • טז • יז • כא • כב • כג • כד • כה • כט • לא • לב • לג • לו • לז • לט • מט • נ • נב • נה • נז • נח • סב • סג • סד • סו • סז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיָּ֥רׇץ הָעֶ֖בֶד לִקְרָאתָ֑הּ וַיֹּ֕אמֶר הַגְמִיאִ֥ינִי נָ֛א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃
רש"י
"וירץ העבד לקראתה" - לפי שראה שעלו המים לקראתה (ב"ר)
"הגמיאיני נא" - לשון גמיעה הומיי"ר (בלע"ז שלוקען שלירפען)
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ – לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ (שם).
הַגְמִיאִינִי נָא – לְשׁוֹן גְּמִיעָה (שבת ע"ז ע"א), הומי"ר [humer = לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה)[1]] בְּלַעַ"ז.
מפרשי רש"י
[יג] לפי שראה המים וכו'. פירש הרא"ם דהוי למכתב 'וירץ העבד אחריה', שהרי כשעלתה מן הבאר כדכתיב (פסוק טז) "ותעל" - הוצרך העבד לרוץ אחריה, שהרי היה עומד אצל העין (פסוק מג), וכשבאתה הנערה מן העיר וירדה אל העין לשאוב ועלתה - הוצרך העבד לרוץ אחריה, אלא על כרחך פירושו לפי שראה שהמים עולים לקראתה. וכך פירוש הכתוב; "וירץ העבד לקראתה" - לפי שראה שהמים עולים לקראתה. ופירוש משובש הוא, דמנא לן לומר שכבר עלתה לגמרי, שמא "ותעל" (פסוק טז) הוא תחלת עליה שהתחילה לעלות, ולפיכך כתב שפיר "וירץ לקראתה", ויראה לומר שרש"י הוקשה לו למה רץ, דמשמע שראה בה דבר חידוש, דאם לא כן וכי אחת באתה לשאוב מים שהיה רץ מיד לקראתה, ותירץ לפי שראה שהמים עלו לקראתה. ואם תאמר מנא לן דבר זה, שמא דבר אחר ראה, זה לא קשיא, כי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש (רש"י לעיל י, כה), והנס שהוא הוה ורגיל בביאת הצדיק אל המים - שהם עולים אליו. וכן מצינו באברהם (רש"י לעיל כא, ל), ובמשה (רש"י שמות ב, כ), וביעקב שהיה היאור עולה לרגליו (רש"י להלן נ, ג), כי הצדיק ברכה עולה לרגליו, ולפיכך מיד כשהוא בא שם - המקור של הבאר מתברך, ועולה כנגדו המים, כי הבאר שיש לו מקור של ברכה - מיד שיבא אליו העזר על הברכה - מיד המקור מתברך. ובב"ר (ס, ה) - כל הנשים ממלאות מן העין, וזו כיון שירדה למלאות עלו המים לקראתה. ופירש הרמב"ן ז"ל שדקדקו כך מדכתיב (פסוק טז) "ותמלא" ולא כתיב "ותשאב" כדכתיב אחר כך (פסוק כ), אלא שלא היתה צריכה רק מלוי:
בסוף ד"ה לפי שראה נ"ב אבל ק"ל מאחר שעמד אצל העין ממש א"כ למה לא אמר לה הגמיאני מיד אחר שמלאה ולמה המתין עד אחר שהלכה שהיה צריך לרוץ אחריה והנראה בעיני שלא היה אצל העין ממש אלא רחוק ממנו ורש"י דייק מדקרי ליה וירץ העבד ולא כתיב וירץ סתם כמו לעיל מיניה והאיש משתאה לה אלא כלומ' בעבור שהיה עבד אברהם וידע שאברהם הורגל באלו הנסים כדלעיל גבי ז' כבשות הצאן היה רץ לקראתה כי ראויה היא לבית אברהם שהרי ג"כ המים עולים לקראתה כמו לאברהם ודוק מהרש"ל:
- ^ ראה אוצר הלעזים מספר 92.