מפרשי רש"י על בראשית כד נז
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק כ"ד • פסוק נ"ז | >>
• א • ב • ז • ח • י • יד • טז • יז • כא • כב • כג • כד • כה • כט • לא • לב • לג • לו • לז • לט • מט • נ • נב • נה • נז • נח • סב • סג • סד • סו • סז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּאמְר֖וּ נִקְרָ֣א לַֽנַּעֲרָ֑ וְנִשְׁאֲלָ֖ה אֶת־פִּֽיהָ׃
רש"י
"ונשאלה את פיה" - מכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה (ב"ר)
רש"י מנוקד ומעוצב
וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ – מִכַּאן שֶׁאֵין מַשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה אֶלָּא מִדַּעְתָּהּ (בראשית רבה ס,יב).
מפרשי רש"י
[לה] מכאן שאין משיאין. ותימה דלמה נשא יצחק קטנה, דהא אמרינן (קידושין דף מא.) אסור לקדש את בתו עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה, ויש לומר כשאביה מקדשה, אבל כשהיא יתומה - כיון דהיא תוכל למאן אם לא יהיה בעלה ישר בעיניה (יבמות דף קח.) - מותר. ואם תאמר הרי אף כשהיה בתואל חי היה רוצה אליעזר שתלך עמו (פסוק מט), אף על גב שאביה חי, ואין זה קשיא, דבתואל גוי היה, ואין זכות לגוי בבתו לקדשה, ורבקה גיורת הואי, ויתומה. ועוד כי מה' יצא הדבר, כמו שאמרו הם "כי מה' יצא הדבר" (פסוק נ), ולא שייך כאן כלל שום איסור בדבר, שהקב"ה רצה בזה, וכיון שקפצה לו הארץ (רש"י פסוק מב) והיה הכל דרך נס, אין כאן שום קשיא: