מפרשי רש"י על בראשית טו ה
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק ט"ו • פסוק ה' | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ט • י • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיּוֹצֵ֨א אֹת֜וֹ הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הַבֶּט־נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים אִם־תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ׃
רש"י
"ויוצא אתו החוצה" - לפי פשוטו הוציאו מאהלו לחוץ לראות הכוכבים ולפי מדרשו אמר לו צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן אברם אין לו בן אבל אברהם יש לו בן וכן שרי לא תלד אבל שרה תלד אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל ד"א הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים וזהו לשון הבטה מלמעלה למטה
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיּוֹצֵא אוֹתוֹ הַחוּצָה – לְפִי פְשׁוּטוֹ: הוֹצִיאוֹ מֵאָהֳלוֹ לַחוּץ לִרְאוֹת הַכּוֹכָבִים. וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ אָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, שֶׁרָאִיתָ בַּמַּזָּלוֹת שֶׁאֵינְךָ עָתִיד לְהַעֲמִיד בֵּן. אַבְרָם אֵין לוֹ בֵן, אֲבָל אַבְרָהָם יֵשׁ לוֹ בֵן. שָׂרַי לֹא תֵלֵד, אֲבָל שָׂרָה תֵלֵד. אֲנִי קוֹרֵא לָכֶם שֵׁם אַחֵר וְיִשְׁתַּנֶּה הַמַּזָּל (בראשית רבה מד,י; נדרים ל"ב ע"א). דָּבָר אַחֵר: הוֹצִיאוֹ מֵחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהִגְבִּיהוֹ לְמַעְלָה מִן הַכּוֹכָבִים. וְזֶהוּ לְשׁוֹן "הַבָּטָה", מִלְמַעְלָה לְמַטָּה (בראשית רבה מד,יב).
מפרשי רש"י
[ד] צא מאצטגנינות שלך. דלפי פשוטו קשה מאי צריך להוציאו החוצה, הרי יכול לומר 'לך החוצה', מאי "ויוצא אותו החוצה". ואם תאמר מה שייך שנוי מזל בזה, הרי מתחלה לא היה מורה המזל רק 'אברם אינו מוליד', אבל אברהם מוליד, ואין כאן שנוי מזל, ויראה כי אין פירוש שהמזל היה מורה אברהם יש לו בן, זה אינו, רק המזל מורה על אברם אין לו בן, אבל לא היה מורה על אברהם כלום, ואמר לו הקב"ה 'צא מאצטגנינות שלך', כי אברם ראית אינו מוליד, אבל אברהם יש לו בן, כלומר שלא ראית דבר על אברהם, ולפיכך קורא אני לך שם אחר, וישתנה המזל על ידי שינוי השם:
[ה] אבל אברהם יש לו בן. ענין זה נתבאר בפרק קמא דראש השנה (דף טז:) דקאמר התם 'ד' דברים קורעים גזר דינו של אדם', ואחד מהם שינוי השם. ואל תתמה למה יהיה שנוי השם משנה המזל, דמאי איכפת בשם, אין זה קשיא, כי דבר גדול ומופלא הוא, ושם הארכנו בזה, ואין כאן מקומו. והקשה הרמב"ן הלא הוליד ישמעאל (להלן טז, טז) קודם שנשתנה שמו (להלן יז, ה), ותירץ הרמב"ן דפירוש המדרש (ב"ר מד, י) על בן הראוי ליורשו, כי ישמעאל לא יירש אותו, דכתיב (להלן כא, יב) "כי ביצחק יקרא לך זרע":
[ו] אין הבטה אלא מלמעלה למטה. הקשה הרא"ם דהא כתיב (שמות ל"ג, ח') "והביטו אחרי משה", וכן "הבט ימין וראה" (תהלים קמ"ב, ה') "ותבט אשתו מאחריו" (להלן יט, כו), "והביט אל נחש הנחושת" (במדבר כ"א, ט') - אשר עשה משה, ולפיכך הוצרך לומר 'אין הבטה' דאמור כאן - 'אלא מלמעלה למטה'. ולא נראה כלל, שאין [כן] לשון רש"י, וכן בב"ר (מ"ד, יב) אמרו 'אין הבט אלא מלמעלה למטה', אם כן אין הבטה כלל אלא מלמעלה למטה, אבל בכל דבר דאפשר לראות למעלה מדבר הנראה - שייך שפיר הבטה, כי ראות האדם הוא בכל העולם, וכאשר יביט אל דבר מה ופונה ראייתו אל אותו דבר - נקרא 'הבטה' שפיר, דהא ראותו הוא מלמעלה למטה, דממקום ששם עיני האדם שולטות - פונה ראייתו אל אותו דבר, אבל הכא דבכוכבים משתעי קרא, דאי אפשר שיהיה מביט למעלה מהם כלל, ועל זה אמרו חכמם ז"ל (ב"ר מד, יב) 'אין הבטה אלא מלמעלה למטה'. ומה שהבטה הוא דווקא מלמעלה למטה, מפני שהבטה הוא מלשון חבטה בחילוף אותיות אחה"ע, והבטה נקרא כאשר הראות מחבט עליו, וזה כאשר הוא מחבט עליו מלמעלה למטה, אבל מלמטה למעלה אין זה חבטה:
בד"ה אברם אין כו' בן הראוי ליורשו כו' נ"ב ולפי זה מיושב ג"כ למה לא הוסיף ג"כ אות אחת על שמה של שרה כמו באברהם ולמה שינה והחליף לגמרי אלא משום שמזל שלה היה כ"כ שלא תלד לגמרי ודוק מהרש"ל: