מפרשי רש"י על בראשית טו ב
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק ט"ו • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ט • י • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙ מַה־תִּתֶּן־לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר׃
רש"י
"הולך ערירי" - מנחם בן סרוק פירשו לשון יורש וחבר לו ער ועונה (מלאכי ב) ערירי בלא יורש כאשר תאמר (איוב לא) ובכל תבואתי תשרש תעקר שרשיה כך לשון ערירי חסר בנים ובלע"ז דעזענפאנט"ס (קינדרלאז) ול"נ ער ועונה מגזרת (שיר ה) ולבי ער וערירי לשון חורבן וכן (תהלים קלז) ערו ערו וכן (חבקוק ג) ערות יסוד וכן (ירמיהו נא) ערער תתערער וכן (צפניה ב) כי ארזה ערה
"ובן משק ביתי" - כתרגומו שכל ביתי נזון על פיו כמו (בראשית מא) ועל פיך ישק אפוטרופא שלי ואלו הי' לי בן הי' בני ממונה על שלי
"דמשק" - לפי התרגום מדמשק הי' ולפי מדרש אגדה שרדף המלכים עד דמשק ובגמ' שלנו דרשו נוטריקון דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים
רש"י מנוקד ומעוצב
הוֹלֵךְ עֲרִירִי – מְנַחֵם בֶּן סָרוּק פֵּרְשׁוֹ לְשׁוֹן "יוֹרֵשׁ", וְחִבֵּר לוֹ "עֵר וְעוֹנָה" (מלאכי ב,יב). "עֲרִירִי" – בְּלֹא יוֹרֵשׁ, כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר (איוב לא,יב): "וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְּשָׁרֵשׁ" – תְּעַקֵּר שָׁרָשֶׁיהָ, כָּךְ לְשׁוֹן "עֲרִירִי" חֲסַר בָּנִים, וּבְלַעַ"ז דישאנפנטי"ץ [desanfantez = חסר־ילדים[1]]. וְלִי נִרְאֶה "עֵר וְעוֹנָה" מִגִּזְרַת "וְלִבִּי עֵר" (שיר השירים ה,ב), וַ"עֲרִירִי" לְשׁוֹן חוּרְבָּן. וְכֵן "עָרוּ עָרוּ" (תהלים קלז,ז), וְכֵן "עָרוֹת יְסוֹד" (חבקוק ג,יג), וְכֵן "עַרְעֵר תִּתְעַרְעָר" (ירמיהו נא,נח), וְכֵן "כִּי אַרְזָה עֵרָה" (צפניה ב,יד).
וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי – כְּתַרְגּוּמוֹ ("וּבַר פַּרְנָסָא הָדֵין דִּבְבֵּיתִי"), שֶׁכָּל בֵּיתִי נִזּוֹן עַל פִּיו. כְּמוֹ (להלן מא,מ): "וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק" – אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁלִּי. וְאִלּוּ הָיָה לִי בֵן, הָיָה בְנִי מְמֻנֶּה עַל שֶׁלִּי.
דַּמֶּשֶׂק – לְפִי הַתַּרְגּוּם מִדַּמֶּשֶׂק הָיָה ("דְּמַשְׂקָאָה"). וּלְפִי מִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁרָדַף הַמְּלָכִים עַד דַּמֶּשֶׂק (בראשית רבה מד,ה). וּבַתַּלְמוּד שֶׁלָּנוּ דָּרְשׁוּ נוֹטְרִיקוֹן: "דּוֹלֶה וּמַשְׁקֶה" מִתּוֹרַת רַבּוֹ לַאֲחֵרִים (יומא כ"ח ע"ב).
מפרשי רש"י
[ב] ואם היה לי בן היה ממונה על אשר לי. דאם לא כן "ובן משק ביתי" למה לי. ואם תאמר ואברהם וכי לא היה מבקש בן רק שיהיה ממונה על אשר לו, ויש לומר דהכי קאמר - שהשם יתברך אמר "שכרך הרבה מאד", וקאמר מאי שכר יש לי; אם שכר העולם הזה - הלא על כל אשר לי ממונה אליעזר, ואין לי חפץ בכל אשר לי. ואם שכר בעולם הבא - הלא אליעזר דולה ומשקה מתורתו לאחרים, ואילו היה לי בן היה בני מלמד תורה, וזה שכר גדול מאוד לעולם הבא, שאמרו חכמים ז"ל כל המניח בן תלמיד חכם כאילו לא מת, ומפני שרצה להביא ראיה על שאברהם גם כן מתאונן לפני הקב"ה שאין לו בן ללמדו תורה פירש רש"י "דמשק" לפי התרגום פירושו מדמשק וכו', ולפי תלמוד שלנו (יומא דף כח:) דרשו נוטריקון 'דולה ומשקה וכו:
- ^ האל"ף מציינת מעין התחלת מילה, כי היה ברור לכותבים הרכב המילה: des- קידומת השלילה, ו-enfant "ילד". הסיומת ב-z היא לשון רבים או לשון יחיד ביחסת הנושא.