מפרשי רש"י על במדבר כב ז
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"ב • פסוק ז' | >>
• ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כו • כח • ל • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • מ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֵּ֨לְכ֜וּ זִקְנֵ֤י מוֹאָב֙ וְזִקְנֵ֣י מִדְיָ֔ן וּקְסָמִ֖ים בְּיָדָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו דִּבְרֵ֥י בָלָֽק׃
רש"י
"וקסמים בידם" - (שם) כל מיני קסמים שלא יאמר אין כלי תשמישי עמי ד"א (שם) קסם זה נטלו בידם זקני מדין אמרו אם יבא עמנו בפעם הזאת יש בו ממש ואם ידחנו אין בו תועלת לפיכך כשאמר להם לינו פה הלילה אמרו אין בו תקוה הניחוהו והלכו להם שנאמר וישבו שרי מואב עם בלעם אבל זקני מדין הלכו להם
רש"י מנוקד ומעוצב
וּקְסָמִים בְּיָדָם – כָּל מִינֵי קְסָמִים; שֶׁלֹּא יֹאמַר, אֵין כְּלֵי תַּשְׁמִישִׁי עִמִּי. דָּבָר אַחֵר: קֶסֶם זֶה נָטְלוּ בְּיָדָם זִקְנֵי מִדְיָן; אָמְרוּ: אִם יָבֹא עִמָּנוּ בַּפַּעַם הַזֹּאת – יֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, וְאִם יִדְחֵנוּ – אֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁאָמַר לָהֶם: "לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה" (להלן פסוק ח), אָמְרוּ: אֵין בּוֹ תִּקְוָה, הִנִּיחוּהוּ וְהָלְכוּ לָהֶם; שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב עִם בִּלְעָם" (שם), אֲבָל זִקְנֵי מִדְיָן הָלְכוּ לָהֶם (תנחומא ה).
מפרשי רש"י
[טו] כל מיני קסמים. דאם לא כן, וכי תבן היו מכניסים לעפריים (מנחות דף פה.), שהיו מוליכים שם קסמים:
[טז] קסם זה נטלו בידם. ואם תאמר, למה לקחו קסם זה, דמה סברא יש בקסם זה - שאם לא יבא עמם בפעם ראשון אין בו ממש. ויראה לי, שהם לקחו בחכמתם שעה טובה לפי הקסמים והכוכבים שיבואו אל בלעם כדי שילך עמהם, ויש שעה שהמבקש יוציא חפצו ומבוקשו מן הנשאל. ולפיכך אמרו אם לא ילך עמנו בשעה הזאת - אין בו ממש, שהרי אין מועיל אפילו השעה היותר טוב לקסמים, כל שכן שעה אחרת: