מסכת שמחות ה
<< · מסכת שמחות · ה · >>
פרק ה[עריכה]
הלכה א[עריכה]
אבל כל שבעה ימים אסור לעשות מלאכה. הוא ובניו ובנותיו ועבדיו ושפחותיו ובהמתו. כשם שהוא והם אסורים לעשות כך אחרים אסורים לעשות לו.
הלכה ב[עריכה]
עושין לו מלאכה שהיא אובדת (לו) -- כונסין לו גרנו, ובועטין לו גתו, גורפין את חביותיו.
זיתיו הפוכין -- רבי יהודה אומר טוען קורה הראשונה, לאחר אבל גומר. אמר לו רבי יוסי והלא אובדין הן, אלא יגמור.
הלכה ג[עריכה]
פשתנו לעלות מן המשרה, צמרו לעלות מן היורה -- אם יש שם אחרים -- מסלקין עמו, אם לאו -- מסלקין בצנעא.
הלכה ד[עריכה]
בדו לגוף -- רבי יהודה אומר (למדין לאחר האבל ומריח) [עושין לו למודין ולאחר אבילות יגמור]. אמר לו רבי יוסי והלא אובדים הם, אלא יגמורו.
הלכה ה[עריכה]
מרביצין שדה לבן שלא לזורעה. זורעין לו פס פשתן ברביעית כדברי ר"א. וחכמים אומרים לא זרעה פשתן יזרענה מין אחר, לא זרעה בשבת זה יזרענה בשבת אחרת.
הלכה ו[עריכה]
היה נחתום בעיר ואין שם אלא הוא -- עושה בצנעה מפני כבוד העם.
הלכה ז[עריכה]
רבי שמעון בן יוחי אומר והרי שהיה ספר או בלן לרבים והגיע זמן הרגל עושה בצנעא מפני כבוד העם.
הלכה ח[עריכה]
היה יושב ומספר ובאו ואמרו לו "מת אביך" -- הרי זה יגמור. אחד המספר ואחד המסתפר.
הפועלים שקבלו מלאכה לעשות לאבל, בתוך ביתו -- אסור, בתוך בתיהם -- מותר. רבי שמעון בן יוחי אומר שכר יום בין כך ובין כך אסור [שכר הקיבולת בביתו אסור בבתיהם מותר במחובר לקרקע בין כך ובין כך אסור] בעיר אחרת בין כך ובין כך מותר.
הלכה ט[עריכה]
אבל שתכפוהו אביליו הרי זה מיקל בסכין ובמספרת אבל לא במספרים. ואם היו בגדיו צואין מדיחן בצונן אבל לא במי רגלים.
הלכה י[עריכה]
אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל, וכיון שהגיעו לעיר -- יחלוצו. וכן בתשעה באב וכן בתענית צבור.
הלכה יא[עריכה]
מנודה שמת -- הרי זה טעון סקילה. לא שהעמידו עליו גל אבנים גדול כעכן אלא שליח בית דין נוטל את האבן ונותנה על ארונו לקיים בו מצות סקילה.
הלכה יב[עריכה]
מנודה לא קורא ולא קורין עמו, לא שונה ולא שונין עמו. אבל קורא הוא ושונה לעצמו בשביל שלא ישכח את למודו.
הלכה יג[עריכה]
שוכרין אותו משתכרין לו, לא בשביל הנאת עצמן אלא כדי שינעול הדלת לפניו.
הלכה יד[עריכה]
מנודה לעירו מנודה לעיר אחרת, מנודה לעיר אחרת לא מנודה לעירו[1]. מנודה לתלמידים לא מנודה לחכמים, מנודה לחכמים מנודה לתלמידים. מנודה מכל העם לא מנודה לנשיא, מנודה לנשיא מנודה לכל העם.
הלכה טו[עריכה]
מת אחד מהמנדים, אם נתן רשות לחברים -- מתירים לו, ואם לאו -- אין מתירים לו.
הלכה טז[עריכה]
אין נדוי פחות משלשים יום ואין נזיפה פחות משבעה ימים.
הלכה יז[עריכה]
רבן גמליאל אומר כל שפשטו בו בית דין, אף על פי שחזרו וקרבו אותו, אין יוצא בשלום מן העולם.
נוסחת הגר"א[עריכה]
הגהות הגרי"ב[עריכה]
פירוש לב חכמים[עריכה]
פירוש נחלת יעקב[עריכה]
הערות[עריכה]
- ^ הגהנו ע"פ הגר"א - ויקיעורך