מסכת שמחות ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מסכת שמחות · ו · >>

פרק ו[עריכה]

הלכה א[עריכה]

אבל אסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ואסור לשנות במשנה ובתלמוד בהלכות ובאגדות ואסור ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה וחייב בכיסוי הראש ובכפיית המטה.

מעשה שמתה אשתו של רבן גמליאל ורחץ לילה הראשונה שמתה. אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו [שאבל אסור לרחוץ. אמר להם איני כשאר כל בני אדם איסטניס אני].


שאלו בשלומו ביום הראשון יאמר להם "אבל אני", ביום השני יאמר להם "אבל אני", ביום השלישי יאמר להם "אבל אני". מרביעי ואילך משיבן בשפה רפה והוא אינו שואל. ‏[1]

ביום הראשון אינו נותן תפילין, בשני נותן תפילין, באו אחרים לנחמו חולצן דברי ר"א. רבי יהושע אומר ביום הראשון וביום השני אין נותן תפילין, בשלישי נותן תפילין. באו אחרים לנחמו הרי זה חולצן.‏[2]

מת באותה העיר -- ביום הראשון וביום השני אין יוצא עמהן, בשלישי יוצא ועומד בשורה להתנחם אבל לא לנחם אחרים. במה דברים אמורים? בזמן שיש שם כדי נושאי המטה וקובריה; אבל אין שם כדי נושאי המטה וקובריה -- יוצא עמהן ביום הראשון.

בא אצל קרוביו ממקום אחר -- בשני ובשלישי משלים עמהם, ברביעי ובחמישי מונה לעצמו. ורבי שמעון בן אלעזר אומר מצאן שיושבין אפילו ביום השלישי מונה לעצמו, לא מצאן יושבין אפילו בשני מונה לעצמו, ביום הראשון וביום השני אינו עושה מלאכה אפילו נוטל מן התמחוי, בשלישי יוצא ועושה בצינעא. אינו עושה לא בשדה שהיא סמוכה לעיר ולא בשדה שהיא סמוכה לדרך אבל עושה הוא בתוך גינתו בצינעא. וכן האשה לא תעשה בראש הגג ולא בתוך החצר אבל עושה היא בתוך ביתה בצינעא ובלבד שלא תראה לחברותיה.

שלשה ימים לכלב שאכל בשר המת ונכנס לבית -- טהור. פחות מכאן -- טמא.
שלשה ימים לזרע מחמשת המינים לפני הפסח (אסור לאחר הפסח) מותר.
אין יוצאין לשיירא פחות משלשה ימים קודם לשבת.
אין מוציאין למלחמת הרשות פחות משלשה ימים קודם לשבת.
אין מפליגין בספינה בים פחות משלשה ימים קודם לשבת.


ביום ראשון וביום שני אין נכנס להר הבית, ובשלישי נכנס ומקיף בדרך שמאל. אלו שמקיפין דרך שמאל: אבל, ומנודה, ומי שיש לו חולה בתוך ביתו, ומי שאבד לו אבדה.

"מה לך מקיף בדרך שמאל?"

  • "שאני אבל", אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך"
  • "שאני מנודה" -- "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך", דברי רבי מאיר. אמר לו רבי יוסי עשית כאילו עברו עליו את הדין, אלא "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע את דברי חביריך ויקרבוך".
  • מי שיש לו חולה בתוך ביתו אומר לו "השוכן בבית הזה ירחם עליו (ואם היה בן של קיימא ירחם עליו) מיד". מעשה באשה אחת שחלתה בתה ועלתה והקיפה ולא זזה משם עד שבאו ואמרו לה נתרפתה.
  • מי שאבד אבדה אומר לו "השוכן בבית הזה יתן בלב מי שמצאה ויחזירה לך מיד". מעשה באלעזר ובחנניה ובחזקיה בן גרון שאבד לו ספר תורה שלו לקוחה במאה מנה ועלה והקיף ולא זזו משם עד שבאו ואמרו לו נמצא הספר תורה.


שמתחלה לא בנאו שלמה אלא על תנאי שכל מי שיש לו צרה יבא ויתפלל עליה (מלכים א ח, לז-לח) "רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה כִּי יָצַר לוֹ אֹיְבוֹ בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל נֶגַע כָּל מַחֲלָה. כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם"

  • אין לי אלא ליחיד; לצבור מנין? תלמוד לומר (מ"א ח, מא) "וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר וגו'" , (מ"א ח, לח) "אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם".
  • יכול אפילו מבקש בנים, אפילו מבקש נכסים ולא טוב לו? תלמוד לומר (מ"א ח, לט) "אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ וגו'" (מה שטוב לו תן לו) "כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם".
  • ומנין שלא יחזיקו במרדן שנאמר (מ"א ח, לח) "אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה".

נוסחת הגר"א[עריכה]

הגהות הגרי"ב[עריכה]

פירוש לב חכמים[עריכה]

פירוש נחלת יעקב[עריכה]

הערות[עריכה]

  1. ^ הגהנו כאן ע"פ הגר"א -- ויקיעורך
  2. ^ הגהנו כאן ע"פ פירוש הנחלת יעקב -- ויקיעורך