מסכת שמחות ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מסכת שמחות · ז · >>

פרק ז[עריכה]

שבת עולה אבילות מן המנין ואינה מפסקת. רגלים מפסיקין ואין עולין. ר' אליעזר אומר [משחרב בית המקדש] עצרת כשבת. רבן שמעון בן גמליאל אומר ראש השנה ויום הכפורים כרגלים. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עצרת כרגלים, ראש השנה ויום הכפורים כשבת.

מי שמת לו מת יום אחד קודם הרגל -- הרי זה מפסיק את כל הרגל ומונה ששה לאחר הרגל.
שלשה ימים קודם הרגל -- אין צריך כפיית המטה. ר"א אומר אפילו שעה אחת שנים או שלשה ימים וב"ה אומרים אפילו שעה אחת.

אבא שאול אומר הקובר את מתו שלשה ימים קודם הרגל -- בטל ממנו גזירת שבעה. שמנה ימים קודם הרגל -- בטל ממנו גזירת ל' (והלכה כדבריו).

שמנה ימים קודם לרגל אם רצה לספר (ולכבס) בערב הרגל הרשות בידו. לא סיפר (ולא כיבס) בערב הרגל לא יספר (ולא יכבס) עד שישלמו לו שלשים יום.

שני ימים בתוך הרגל הרי זה מפסיק את (כל) הרגל ומונה שבעה לאחר הרגל [ומתעסקין עמו ה' ימים לאחר הרגל ז' ימים בתוך הרגל הרי זה מפסיק את כל הרגל ומונה לאחר הרגל] ואין הרבים מתעסקין בו כלום לאחר הרגל ימים שהוא מונה לאחר הרגל לא עבדו ולא בהמתו בטלים עמו אלא הוא וקרוביו נוהגין כאבלים. הרגל עולה לאבל למנין שלשים ואין עולה לו למנין שבעה אבל במועד כאילו אינו אבל ונוהג בצנעא. כללו של דבר כל שעסקו עם הרבים הרגל עולה לו למנין שבעה וכל שאין עסקו עם הרבים אין הרגל עולה לו למנין.


שלשים יום לאבל. שלשים יום לגיהוץ. שלשים יום לתספורת. (שלשים יום לגיבוי. שלשים יום ליפת תואר) שלשים יום לאירוסין. שלשים יום לנשואין. שלשים יום לבתולות. שלשים יום לאלמנה. שלשים יום ליבמה. המדיר את אשתו -- שלשים יום. סתם נזירות שלשים יום.

  • כיצד לאיבול? שנאמר (דברים, לד) "ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום".
  • שלשים יום לגיהוץ כיצד? אסור ללכת בכלים מגוהצין. אלו הן כלים מגוהצין: כלי היוצא מתחת המכבש כדברי רבי. וחכמים אומרים צבועים ולא לבנים. ר' מאיר אומר לבנים אבל לא צבועים. חדשים אבל לא שחקים. מותר בפונדא ובפסיקיא ובאפיליא ובכובע של ראש. מותר להוליך כלים לגהץ בתוך שלשים יום.
  • לתספורת כיצד? אסור בנטילת שער. אחד ראשו ואחד שפתו ואחד זקנו ואחד כל שער שבו, כשם שהוא אסור בנטילת שער הראש לאחר שבעה.
  • המלוה את חבירו סתם אסור לגבות ממנו עד שישלמו שלשים יום.
  • כיצד ליפת תואר? (דברים, כא) "וחשקת בה ולקחת לך לאשה". מגלחת ראשה ומעברת צפרניה דברי רבי מאיר. רבי עקיבא אומר מגדלת את ראשה ומגדלת את צפרניה. ר' אליעזר אומר נאמר מעשה בראש ונאמר מעשה בצפרנים. מה מעשה האמור בראש נטילת שער, אף מעשה האמור בצפרנים נטילת צפרנים. רבי עקיבא אומר נאמר מעשה בראש ונאמר מעשה בצפרנים. מה מעשה האמור בראש -- ניוול, אף מעשה האמור בצפרנים -- ניוול. ראיה לר' אליעזר -- (ש"ב, יט) ומפיבושת בן שאול ירד לקראת המלך לא עשה רגליו ולא עשה שפמו. ראיה לרבי עקיבא (דניאל, ד) שעריה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין.
(דברים, כא) "והסירה את שמלת שביה" -- היו עליה בגדים לבנים והן נאים לה, שחורים והן נאין לה, שירים ונזמים וטבעות -- מעבירין אותן הימנה כדי שתהא יושבת ורואה בניוולה. ["וישבה בביתך" -- כדי שתהא יושבת בתוך ביתו נכנס ורואה בניוולה]. "ובכתה את אביה ואת אמה" ודאי, דברי ר' אליעזר. רבי עקיבא אומר אין אביה ואמה אלא עבודת כוכבים שנאמר (ירמיהו, ב) אומרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילידתנו. "ירח" -- זה ירח. ושאר כל הנשים ג' חדשים, דברי רבי. רבי עקיבא אומר "ובכתה את אביה ואת אמה ירח" -- הרי ג' ימים, הרי זה ב' חדשים. "ואחר כן תבא אליה ובעלתה" -- לרבות את השלישי.
במה דברים אמורים? בזמן שאינה רוצה להתגייר אבל אם רוצה להתגייר מטבילה ומשחררה ומותר בה מיד. רשב"א אומר בתחלה מטבילה לשם שפחה ומשחררה ומותר בה מיד. וכל כך למה? (כדי שלא יתערב זרע הקודש בעמי הארצות) מוטב שיאכלו בני ישראל בשר מיתות ולא שחוטה בשר נבילה לבדה.
  • כיצד לאירוסין? אסור לעשות סעודת אירוסין בתוך שלשים יום.
  • כיצד לנשואין? אסור לעשות סעודת נשואין בתוך שלשים יום אבל אם טבח טבחו ומת אביו או חמיו הרי זה כונס ובועל בעילת מצוה ופורש לאחר שבעה.
במה דברים אמורים? בזמן שמת אביו או חמיו אבל אם מתה אשתו אסור לו לישא אשה אחרת עד שישלמו לו ג' רגלים. רבי יהודה אומר שני רגלים וכונס בשלישי.
במה דברים אמורים? בזמן שיש לו בנים אבל אין לו בנים או שהיו לו בנים קטנים מותר לו לישא אשה אחרת בתוך שלשים יום.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נוסחת הגר"א[עריכה]

הגהות הגרי"ב[עריכה]

פירוש לב חכמים[עריכה]

פירוש נחלת יעקב[עריכה]

הערות[עריכה]