לדלג לתוכן

מלבי"ם על תהלים קה כח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק ק"ה • פסוק כ"ח | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לד • לה • לו • לז • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ק"ה, כ"ח:

שָׁ֣לַֽח חֹ֭שֶׁךְ וַיַּחְשִׁ֑ךְ
  וְלֹא־מָ֝ר֗וּ אֶת־דְּבָרֽוֹ דבריו׃



"שלח חשך ויחשך", החשך היה המכה האחרונה וסיום השלשה סדרים, שכבר בארתי בפי' התורה שבאו המכות בשלשה סדרים, דצ"ך עד"ש באח"ב, להורות על שלשה ענינים. ובסוף כל סדר באה מכה אחת בלא התראה בתחלה, שהם כנים שחין חשך שהיה סיום הסדר ודרך עונש כמ"ש בסי' ע"ח, והיה חשך המכה האחרונה וסיום הסדרים, כי במכת בכורות לא הקשה עוד את לבו ושלחם, ושיעור הכתובים "ששם בם דברי אתותיו ומופתים עד ששלח חשך ויחשיך", שעד חשך ועד בכלל היו אותותיו ומופתיו, כמ"ש כי אני הכבדתי את לבו למען שיתי אותותי אלה בקרבו, והאותות האלה כולם באו "ולא מרו את דברו". מעתה מתחיל לחשב המכות שבאו עד מכת חשך:

ביאור המילות

"לא מרו". מוסב על האותות והמופתים שעשו שליחותם:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.