מלבי"ם על תהלים קה לז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק ק"ה • פסוק ל"ז |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לד • לה • לו • לז • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ק"ה, ל"ז:

וַֽ֭יּוֹצִיאֵם בְּכֶ֣סֶף וְזָהָ֑ב
  וְאֵ֖ין בִּשְׁבָטָ֣יו כּוֹשֵֽׁל׃



"ויוציאם", ואף שהיה ראוי שיהי להם שנאה עליהם ע"י הבכורות, בכ"ז נתן חנם בעיני העם וישאילום ואף שהיה ראוי שירדפו אחריהם לקחת שאלתם בחזרה אחר שראו שיוצאים בהחלט שלא על מנת לחזור, בכ"ז "אין בשבטיו כושל", והטעם לזה כי.

"שמח מצרים בצאתם", ועזבו הכל בידם, וגם "נפל פחדם עליהם" ולא חרץ כלב לשונו:  



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.