מלבי"ם על תהלים ט כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על תהליםפרק ט' • פסוק כ"א |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים ט', כ"א:

שִׁ֘יתָ֤ה יְהֹוָ֨ה ׀ מוֹרָ֗ה לָ֫הֶ֥ם
  יֵדְע֥וּ גוֹיִ֑ם
  אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה׃



"שיתה ה' מורה להם", שתשית ותכין שה' בעצמו יהיה מורה להם, שלא ייראו מאנוש מרגיז הארץ רק מה' בעצמו, עד כי "ידעו גוים אנוש המה", שידעו את שם ה' לירא מפניו, אבל המה אנוש קטן ושפל ומה נחשב הוא שיהיה שבט אפו לשומו מורא אל גוים ופחד אל לאומים:

ביאור המילות

"מורה". כמו מורא, וש הבדל בין יראה ובין מורא, שמורא מציין הדבר שממנו ייראו.

"אנוש". מורה על ההקטנה והחולשה, ומענין זה אנוש לשברך (ירמיה ל' י"ב):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.