מלבי"ם על ישעיהו ס כא
<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק ס' • פסוק כ"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעַמֵּךְ֙ כֻּלָּ֣ם צַדִּיקִ֔ים לְעוֹלָ֖ם יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ נֵ֧צֶר מטעו מַטָּעַ֛י מַעֲשֵׂ֥ה יָדַ֖י לְהִתְפָּאֵֽר׃
"ועמך", עתה באר הטעם מדוע ירחך לא יאסף, שהם הצדיקים,
- א) בל תאמר שיאסף הירח הזה מפני שלא יהיו צדיקים בקרבך, כי "עמך" יהיו "כלם צדיקים",
- ב) בל תאמר שיאסף הירח מפני שלא ישארו בא"י תמיד ויגלו פעם שנית, כי "לעולם יירשו ארץ",
- ג) בל תאמר שיאסף הירח מפני שהעם בכלל אשר אמר עליהם ועמך כולם צדיקים הם מועטים מאד, וחלושים ורפוים עדיין, כי "נצר מטעי" הנצר הרך והיונק הזה אשר נטעתי אותו אנכי יהיה "מעשי ידי להתפאר", אני אעשה בכחי שהנצר הרך הזה ישלח פארות ובדים וסעיפים רבים, ויתרבו פארותיו כ"כ, עד.
ביאור המילות
"נצר". בארתיו למעלה (יא א').
"להתפאר", מענין פארות וישלח בדים ויעש פארות. וכן לק' (סא ג'):
<< · מלבי"ם על ישעיהו · ס כא · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.