מלבי"ם על ישעיהו ס כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"ועמך", עתה באר הטעם מדוע ירחך לא יאסף, שהם הצדיקים,

  • א) בל תאמר שיאסף הירח הזה מפני שלא יהיו צדיקים בקרבך, כי "עמך" יהיו "כלם צדיקים",
  • ב) בל תאמר שיאסף הירח מפני שלא ישארו בא"י תמיד ויגלו פעם שנית, כי "לעולם יירשו ארץ",
  • ג) בל תאמר שיאסף הירח מפני שהעם בכלל אשר אמר עליהם ועמך כולם צדיקים הם מועטים מאד, וחלושים ורפוים עדיין, כי "נצר מטעי" הנצר הרך והיונק הזה אשר נטעתי אותו אנכי יהיה "מעשי ידי להתפאר", אני אעשה בכחי שהנצר הרך הזה ישלח פארות ובדים וסעיפים רבים, ויתרבו פארותיו כ"כ, עד.

ביאור המילות

"נצר". בארתיו למעלה (יא א').

"להתפאר", מענין פארות וישלח בדים ויעש פארות. וכן לק' (סא ג'):

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · ס כא · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.