מלבי"ם על ישעיהו ג טז
<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק ג' • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כד • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה יַ֚עַן כִּ֤י גָֽבְהוּ֙ בְּנ֣וֹת צִיּ֔וֹן וַתֵּלַ֙כְנָה֙ נטוות נְטוּי֣וֹת גָּר֔וֹן וּֽמְשַׂקְּר֖וֹת עֵינָ֑יִם הָל֤וֹךְ וְטָפֹף֙ תֵּלַ֔כְנָה וּבְרַגְלֵיהֶ֖ם תְּעַכַּֽסְנָה׃
(טו-טז) "מה לכם תדכאו עמי, ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון", הכתוב הזה נקשר עם שלאחריו בדרך שאלה ותשובה, השם שואל מה לכם תדכאו עמי? ומשיב לעצמו יען כי גבהו בנות ציון. כי שרי ירושלים היו עושקים וגוזלים ולוקחי שוחד, והסבה לזה כי נשיהם בנות שחץ אבדו הון ברוב התכשיטין שחשב (מפסוק י"ח עד כ"ג), ולמלאות ספקם אלצו את בעליהן השרים אל העושק והגזל. עפ"ז שואל ה' "מה לכם תדכאו עמי", למה לא תשבעו כסף? למה לא תאמרו הון? "נאם האדון ה' צבאות", ר"ל כן שואל האדון ה'.
"ויאמר ה'", וישיב תשובה על שאלתו זאת שהוא "יען כי גבהו בנות ציון", וכו'. ועפ"ז גוזר עליהם ג"כ עונש שיען שגבהו "ותלכנה נטויות גרון", בקומה זקופה ומבטת בעינים.
"הלוך וטפוף", כמנהג הטף במרוצה.
"וברגליהם תעכסנה" מצלצלים להשמיע קול, לכן: }}
ביאור המילות
"ומשקרות". בודד, וי"מ צובעות, וי"מ הבטה, ובחז"ל. ב"ר (פי"ח) פי' הבטה, ובויקרא (רבה פרשה טז) ומדרש איכה (פסוק נעו עורים) צובעות בסקרא, ובשבת (דף סב) דהויין מליין עיניהו כוחלא ורמזין כולל שתי הפירושים:
"וטפוף". מלשון טף, שהלכו כמנהג הילדים, ובויקרא רבה (שם) ומדרש איכה ופסיקתא (פל"א) שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה:
"תעכסנה". במד' (שם ושם) ובשבת (שם) מפרש לשון עכסא ונחש, מכניסות ארס התאוה, ובירושלמי (שבת פו ה' ד') העכסים קורדיקיא כמ"ש וברגליהם תעכסנה, מפרש מנעלים עבים, והמפרש פי' כבלים או פעמונים להשמיע קול, וכן פי' כעכס אל מוסר אויל. ויל"פ שם על הנחש המצלצל (קלאפפערשלאנגע):
<< · מלבי"ם על ישעיהו · ג טז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.