מלבי"ם על ישעיהו ג ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"כי כשלה ירושלם". עיר הממלכה, ועי"כ כל "יהודה נפל", כי יפלו המתנהלים עת יכשל המנהל.

"כי לשונם", הנה במצות שבין אדם למקום היו צבועים, לובשים אדרת שער למען כחש כאילו הם עובדים את ה', אומר מה "שבלשונם ובמעלליהם" בגלוי ירמו כי הם "אל ה'", ועובדים אותו, מה יועילו בזה אחר שלבם לא נכון עמו הלא זה רק, "למרות עיני כבודו", בזה ימרו כבוד עיני השגחתו כאילו כעיני בשר עיניו הבלתי צופה תעלומות לב. זאת שנית כי גם את בני אדם לא יוכלו לרמאות בזה, כי הלא:

ביאור המילות

"עיני כבודו". כבוד עיניו, או כי עינים שהם כלים גשמיים לא יתיחסו לעצם הנשגב, אבל יתיחסו העינים לכבודו, כי כבודו הוא המלא עולם כמו שת"א בכל מקום יקריה דה':

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · ג ח · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.