מלבי"ם על יחזקאל כו יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על יחזקאלפרק כ"ו • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל כ"ו, י"ב:

וְשָׁלְﬞל֣וּ חֵילֵ֗ךְ וּבָֽזְﬞזוּ֙ רְכֻלָּתֵ֔ךְ וְהָֽרְסוּ֙ חוֹמוֹתַ֔יִךְ וּבָתֵּ֥י חֶמְדָּתֵ֖ךְ יִתֹּ֑צוּ וַאֲבָנַ֤יִךְ וְעֵצַ֙יִךְ֙ וַעֲפָרֵ֔ךְ בְּת֥וֹךְ מַ֖יִם יָשִֽׂימוּ׃



"ושללו" כבר התבאר אצלי ששלל הוא הנשאר מעצמו אחרי המלחמה במקום א' ומצייר "שהחיל" והאוצרות "יהיו שלל", והבז הוא מה שאנשי המלחמה בוזזים איש לו מאת היחידים, ואמר כי "רכולתך" שהוא הסחורות הקטנות של הרוכלים יהיו לבז, ואחר השלל יתעסקו "להרוס חומתיך ולשום הכל בתוך מים", כ"ז יעשו האויבים הכובשים:

ביאור המילות

"ושללו", ובזזו, הבדלם בארתי (ישעיה ח' א') ובכ"מ:

"והרסו, יתצו". עי' הבדלם בתו"ה שמיני (סי' קל"ט), וירמיה (א' י'), ומוסיף שאף יתוץ האבנים לשברים:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.