מלבי"ם על יחזקאל ה טו
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק ה' • פסוק ט"ו | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְֽהָ֨יְתָ֜ה חֶרְפָּ֤ה וּגְדוּפָה֙ מוּסָ֣ר וּמְשַׁמָּ֔ה לַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֣ר סְבִיבוֹתָ֑יִךְ בַּעֲשׂ֩וֹתִי֩ בָ֨ךְ שְׁפָטִ֜ים בְּאַ֤ף וּבְחֵמָה֙ וּבְתֹכְח֣וֹת חֵמָ֔ה אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃
"והיתה חרפה וגדופה", ר"ל החרפה והגדופה שלך מה שיחרפו ויגדפו אותך, זה יהיה "מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך", שיענשו על מה שמגדפים קדושת ישראל, ויש הבדל בין "חרפה" ובין "גדופה", שהמגדף הוא מחרף דבר שיש בו קדושה, ור"ל החרפה תהיה מוסר, והגדופה תהיה משמה לגוים, שע"י מה שיחרפו אותך על רוע מעשיך ראוי שיקחו מוסר איך ענש ה' אותך על רוע המעשים, אבל במה שיגדפו גם תורתך ואת אלהי ישראל עי"ז יהיו שממה ויענשו ע"ז כי היה להם לקחת מוסר ולדעת אשר "בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתוכחת חמה" שהיו שפטים רעים ע"י אף נגלה וחמה נסתרת וע"י תוכחות מגולות שידעו כולם כי שפכתי חמתי עליהם הלא מזה היה להם לדעת "שאני" ה' "דברתי" ושהוא עונש השגחיי, ולא היה להם לגדף את אלהי ישראל ותורתם:
<< · מלבי"ם על יחזקאל · ה טו · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.