מלבי"ם על איוב יד ח

<< | מלבי"ם על איוב • פרק י"ד • פסוק ח' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

איוב י"ד, ח':

אִם־יַזְקִ֣ין בָּאָ֣רֶץ שׇׁרְשׁ֑וֹ
  וּ֝בֶעָפָ֗ר יָמ֥וּת גִּזְעֽוֹ׃

"אם", האופן השני אם לא נכרת, רק שנפסק כח העץ ויניקתו ע"י הזקנה, באופן "שיזקין בארץ שרשו" אשר מתחת שהוא בעומק הארץ נעשה זקן, ונחלש כח יניקתו, "וגזעו" שלמעלה מן השורש אשר הוא "בעפר" שלמעלה מן הארץ "ימות" לגמרי ונתיבש, שאז לא ישוב לצמוח מעצמו אחר כי תם ליחו וחדלה יניקתו, בכ"ז יוכל לחיות שנית ע"י עזר המים, אחר שרק הגזע מת אבל השורש עדן חי בארץ רק שנחלש מזוקן, או.

ביאור המילות

"שרשו, גזעו". השורש הוא מתחת לקרקע והגזע הוא מלמעלה, וכן אמרו חז"ל מן הגזע שלו, מן השרשים של בעה"ב. והעפר הוא מלמעלה על הארץ, ושם מקום הגזע, והארץ מציין עומק הארץ ששם טמונים השרשים, ובשרשים אשר יזקן שרשו, כי אם מת השורש אין לו תקנה, ועמ"ש ישעיה (י"א א'):

 

<< · מלבי"ם על איוב · יד ח · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.