מלבי"ם על איוב יד ז
<< | מלבי"ם על איוב • פרק י"ד • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֤י יֵ֥שׁ לָעֵ֗ץ תִּ֫קְוָ֥ה
אִֽם־יִ֭כָּרֵת וְע֣וֹד יַחֲלִ֑יף
וְ֝יֹנַקְתּ֗וֹ לֹ֣א תֶחְדָּֽל׃
"כי יש לעץ תקוה", עתה שב להתוכח על סוף דברי צופר, שאמר שעקר השכר של הצדיקים הוא אחר המות, שאז יש לו תקוה על חיים טובים מחיי העוה"ז ונעימות נצח, כמ"ש ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב, משיב שבאמת תקוה כזאת לצמוח שנית אחרי בלותו יש להעץ, אבל לא לבן אדם, שבמותו אבדה תקוה ולא יחיה שנית, הנה "העץ יש לו תקוה" על זאת בשני אופנים,
- א) עץ שנכרת מן שרשו בעודו רענן והשורש עדן חי ורטוב, "אם יכרת ועוד יחליף" וישוב לצמוח שנית משרשו ויגדל העץ שנית בלא שום עזר מדבר אחר, יען כי "ויונקתו לא תחדל", אחר שעדן יניקתו קיימת ומשרשיו יפרה:
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על איוב · יד ז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.