מלאכת שלמה על ידיים ד
<< · מלאכת שלמה · על ידיים · ד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
משני לוגין ועד תשעת קבין: הגי' הרי"א ז"ל:
(א) בפי' רעז"ל ואינה מחזקת מים כדי רחיצת רגלו אחת אמר המלקט הוא פי' מאי דקתני בת"כ שנסדקה ואינו יכול לרחוץ בה רגלו אחת אי נמי יש לפ' שהסדק כ"כ גדול דקודם שירחוץ רגלו אחת יצאו כל המים ומרבה לה התם בת"כ הואיל ומשמשת ישיבה עם מלאכתה מדכתיב כל כלי. וממעט בת"כ כפה סאה מדכתיב אשר ישב שאין משמשין ישיבה עם מלאכתם ופי' הר"ש ז"ל כלומר דעריבה קודם שנסדקה נמי רגילין לישב עלי' ובפ' עשרים דכלים פירשתי שרגילין ללוש בה וכשנסדקה נמי חזיא ללישה שהעיסה סותמת הסדק ואין המים יוצאין עכ"ל ז"ל. ובפחות משני לוגין או יותר מט' קבין אפילו נסדקה אינה טמאה מדרס:
כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן (: ב) בין שנוי קדש בין שנוי בעלים ולאו דוקא שנזבחו דהה"נ בקבלה והולכה וזריקה שהזבח נפסל בד' עבודות אלא עבודה קמייתא נקט כשרין לזרוק הדם ולהקטיר הנקטרין ולאכול הנאכלין אלא שלא עלו לבעלים וצריך להביא קרבן אחר אם קרבן חובה הוא או נדר:
הפסח בזמנו: בערב פסח מחצות ואילך אבל בשאר ימות השנה שלמים הוא וכולהו מפ' בזבחים מקראי:
לא הוסיף לפסול: אלא עולה מדקאמר הנאכלין ועולה כולה כליל הרא"ש ז"ל:
אמר שמעון בן עזאי מקובלני מפי שבעים ושנים זקן וכו': כך צ"ל:
גזר ר' טרפון מעשר עני: פי' מלבד מעשר ראשון:
אמר לו ר' ישמעאל אלעזר בן עזריה אחי עליך ראיה ללמד וכו': כך ראיתי קצת בעלי משנה גורסין בילדותי אבל אני לא מצאתי מורגל. לומר לשון זה של אחי רק ר' אלעזר בן עזריה וכדאיתא נמי בפ"ק דברכות דף י"א א"ל ר' אלעזר בן עזריה לר' ישמעאל ישמעאל אחי אמשיל לך משל לה"ד לאחד שאומרים לו זקנך מגודל אמר להם יהיה כנגד המשחיתין אף וכו' כך:
שאתה מחמיר: שמעשר שני קדש וצריכין הבעלים להעלותו ולאכלו בירושלם ומעשר עני חול והמחמיר בדברי סופרים עליו ראי' ללמד:
השיב ר' אלעזר בן עזריה: מה בבל מעשר שני בשביעית אף עמון ומואב מעשר שני בשביעית כך צ"ל:
מצרים מפני שהיא קרובה: כך הגרסא בקצת דפוסים.
אלא כמפסידן נפשות וקובע אתה וכו': כך מצאת. מוגה. הריני כמשיב על טרפון אחי רוצה לומר שהוא משיב לר' אלעזר בן עזריה כמו שהשיב לו ר' טרפון:
אצל ר' אליעזר ללוד: ביו"ד צ"ל:
צא ואמור להם משמי אתם אל תחושו וכו': כך מצאתי מוגה:
עד הלכה למשה מסיני: ה"ר יהוסף ז"ל מחק מלת עד:
שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית: וכך העיד ג"כ ר' דוסא בן הרכינס בשם חגי הנביא בפ"ק דיבמות דף י"ו. תניא בתוספתא א"ר יוסי בן דורמסקות אני הייתי עם זקנים הראשונים כשבאו מיבנה ללוד ובאתי ומצאתי לר' אליעזר שהיה יושב בחנות של נחתומים בלוד אמר לי מה חדוש היה לכם בבית המדרש אמרתי לו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין אמר לי אי אפשר לבית המדרש בלא חדוש אמרתי לו את ההלכות ואת התשובות ואת המנין וכשהגעתי לזה זלגו עיניו דמעות אמר סוד ה' ליראיו ואומר גלה סודו אל עבדיו צא ואמור להם אל תחושו למנינכם כך מקובלני מריב"ז שקבל מן הזוגות והזוגות מן הנביאים ונביאים מן משה הל"מ שעמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית ע"כ. ופי' הר"ש ז"ל תלמידיך אנו בפ"ק דחגיגה משמע שלא אמר כן וכעס עליו ר' אליעזר ואמר לו פשוט ידיך וקבל עיניך לפי שלא אמר כן ושמא תנאי הוא. ונביאים ממשה משמע הלכה למשה מסיני ממש עכ"ל ז"ל:
בו ביום בא יהודה גר עמוני: ברכות פ"ד דף כ"ט מייתי לה ושמעינן מינה דאפילו בו ביום לא מנע עצמו רבן גמליאל מבית המדרש וכן פי' הרמב"ם ז"ל וז"ל א"ל ר"ג אסור אתה הסתכל שלא נמנע ר"ג מבית המדרש אע"פ שמינו נשיא לר' אלעזר בן עזריה והטעם שלא רצה להתבטל מתלמוד תורה ע"כ:
וכי עמונים: לא גרסי' רק עמונים. לחוד דמואבים לא הגלה אותם דהכי כתיב שאנן מואב מנעוריו וגו' עיין תוס' דמגלה בפ"ק דף י"ב ושם הקשו היכי קאמר דסנחריב בלבל עמון דבירמיה קחשיב להו באותם שהגלה נבוכדנאצר ותרצו לפי שסנחריב היה ראשון שבלבל נקרא הכל על שמו ע"ש וכן פי' ג"כ הר"ש ז"ל. וכן בסמ"ג דף מ' ע"ב:
שכבר חזרו: אית דגרסי וכבר חזרו. וכתוב בספר הלבוש דאבן העזר סימן ד' סעיף י' אבל האידנא אחר שעלה סנחריב וכו' עד ואע"פ דודאי מיעוטם נשארו במקומותם וה"ל קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי מ"מ אותו שמתגייר הרי הוא פורש מהם וכל דפריש מרובא קא פריש ומותרים מיד ע"כ. והוא בטור שם ובמפרשים וכתבו רעז"ל:
והתירוהו לבא בקהל: בתוספתא מסיים בה אמר רבן גמליאל אף גר מצרי כיוצא בזה א"ל למצרים נתן לה קצבה הכתוב שנאמר מקץ מ' שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפוצו שם וישבו על אדמתם ע"כ אבל ר' עקיבא משמע מתוספתא שהוא משוה המצרי לעמוני ושמא לא אסיק אדעתי' מה שנתן להם קצבה הר"ש ז"ל. נראה דה"פ וכיון שנתן להם קצבה כבר ודאי שבו למקומן ואין להתיר המצרי עד דור שלישי:
ומצאתי כתוב בביאורי הר"ר אייזק שטיין שעל סמ"ג דדף מ' ע"ב וז"ל א"ל רבן גמליאל וכו' נ"ל שבלשון תימה השיב לר' עקיבא כלומר וכי ס"ד שאף המצרי יהא מותר מפני שבלבל סנחריב ודעת ר"ג כמו שהשיב ר' יהושע שניהם עונים על דברי ר' עקיבא ושניהם סוברים שגר מצרי אינו מותר אלא שר"ג עונה בקוצר וסתם דבריו ור' יהושע פי' דבריו ונדחקתי לפ' כן כי לקמן בדף מ"ח בע"ב כתב שר"ג ור' יהושע חולקין על ר' עקיבא ע"כ:
תרגום שבעזרא ושבדניאל: תימא דלא קתני שבדניאל ושבעזרא. והשתא הדר לעניינא קמא בפירקין דלעיל עניני כתבי הקדש שמטמאין את הידים:
תרגום שכתבו עברית: בפ"ק דמגלה דף ח' איתא אע"ג דמשמע מפי' רש"י ז"ל ותוס' ז"ל דהתם דההיא דמייתי התם הויא ברייתא ובפ"ק דמגלה כתבתי מאי דשייך על האי מתניתין ע"ש ופי' תרגום שכתבו עברית ר"ל לשון הקדש אבל לא כתב עברי ממש ומצאתי מוגה ביד בספר מדוייק שם פ"ט דהלכות שאר אבות הטומאות תרגום שכתבו ערבי וערבי שכתבו תרגום או שכתב כתבי הקדש בכתב ערבי אינם מטמאין וכו' לעולם אינו מטמא את הידים עד שיכתבנו אשורית על העור בדיו כך מצאתי מוגה:
סימן הזין הכתוב בפי' רעז"ל קודם דבור המתחיל קובלין צריך למחוק אותו משם ולכותבו קודם דבור המתחיל מטהרין את הנצוק:
ספרי המירם: פי' הרמב"ם ז"ל מלשון הרמה שידיחם האל ויסירם מן המציאות כענין תפלה כמו שקוראים לבית אשר מתקבצין בו לדברים הללו בי אבידן ואותו בית יכריתהו האל ויאבדהו ע"כ וכן בערוך הביאו בערך המם אבל הרא"ש ז"ל גריס ספרי מירס בסמך ואומר שהיה אחד ששמו כך:
אמת המים: הבאה מן הקברות מודו בה צדוקים דטהורה דכתיב מקוה מים יהיה טהור כך הוא לשון הר"ש ז"ל נראה שר"ל אע"ג דכתיב מקוה מים יהיה טהור וכדתנן בפ' ששי דפרה נתן ידו או רגלו וכו' פסולים כדילפי' בפ' שני דזבחים דף כ"ה מהאי קרא אפ"ה המקוה טהור הואיל ועיקר המקוה קאי הכא במקום טהרה וז"ל הרמב"ם ז"ל הבאים מבית הקברות שהן טהורים ואע"פ שראשו מחובר במקום טמא ע"כ משמע קצת דאם המקוה עומד כולו בבית הקברות שהוא פסול בין לפרושים בין לצדוקים:
אומרים לצדוקים: קובלים אנו עליכם פרושים שאתם אומרים שורי וחמורי שהזיקו חייב אני לשלם עבדי ואמתי שהזיקו אני חייב לשלם ומה אם שורי וחמורי שאינו וכו' כך צ"ל:
תאמרו ועבד ואמה: מ"מ בעבדי ואמתי שיש בהן דעת שאם אקניטנו ילך וכו' וכך הוא בקצת דפוסים:
אמר מין גלילי וכו': עם משה בגט בבבא בתרא פ' גט פשוט (בבא בתרא דף קס"ב) כתבו תוס' ז"ל לא גרסי' את המושל עם השם בגט כמו שכתוב בקצת משניות כי מה ענין השם בגט דודאי כשנצחו בית חשמונאי היו כותבין בשנה כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון מקמי דאתבטילת אזכרתא מן שמיא כדאיתא בפ"ק דר"ה אבל המושל לא היו כותבין שהיו כותבים את השם אלא ודאי עם משה גרסי' ע"כ. ואיתה נמי כהרא"ש ז"ל שם דף רי"ד. וז"ל הר"ן ז"ל בפ"ק דגיטין דף תקנ"ז במסכת ידים תנן אמר צדוקי קובלני עליכם פרושים שאתם כותבין מושל עם משה בגט ולא עוד אלא שאתם מקדימין מושל למשה ע"כ בקיצור:
וכשלקה פרעה מה הוא אומר ה' הצדיק: כך מצאתי מוגה:
סליק וסליקא לה מסכת ידים. יבא על עמי בעדי עדיים. אמן