מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק כז
- למהדורה מבוארת: ביאור:מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק כז
אונקלוס הגר שלם מאד בלשון העברית והארמית. וכבר שׂם השתדלותו בסילוק ההגשמה, וכל תואר יתארהו הכתוב שיביא אל הגשמות יפרשהו כפי ענינו. וכל מה שיימצאהו מאלו השמות המורים על מין ממיני התנועה, ישים ענייני התנועה הגלות והראות אור נברא, כלומר, שכינה או השגחה. והנה תרגם "יֵרֵד ה'" (שמות יט, יא) – "יתגלי ה'"; "וַיֵּרֶד ה'" (שמות יט, כ) – "ואתגלי ה", ולא אמר: "ונחת ה'". "אֵרֲדָה נָּא וְאֶרְאֶה" (בראשית יח, כא) – "אתגלי כען ואחזי"; וזה נמשך בפירושו.
אלא שהוא תרגם: "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה" (בראשית מו, ד) – "אנא אחות עמך למצרים". וזה תרגום זה דבר מופלא מאד, יורה על שלימות זה האדון. וטוב פירושו והבנתו הדברים כפי מה שהם. ופתח לנו בזה התרגום ענין גדול מענייני הנבואה, והוא כי תחילת זה הסיפור אמר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר: יַעֲקֹב יַעֲקֹב... אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה" (בראשית, מו), וכאשר כלל תחילת המאמר היותו במראות הלילה, לא הרחיק אונקלוס שיסופר המאמר אשר נאמר במראות הלילה בלשונו. והוא סיפור האמת, כי זה סיפור מה שנאמר לו, לא סיפור ענין שקרה כמו: "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" (שמות יט, כ), אשר הוא סיפור מה שהתחדש בדברים הנמצאים, ולזה כנה אותו ב"הראות", והרחיק ממנו מה שיורה על מציאות התנועה והדברים הדמיונים. כלומר, סיפור מה שנאמר לו הניחו כאשר היה. וזה מופלא.
ומכאן תתעורר, כי יש הפרש גדול בין מה שייאמר בו: "בחלום" או "במראות הלילה", ובין מה שייאמר בו "במחזה ובמראה", ובין מה שיאמר בו סתם: "ויהי דבר ה' אלי לאמר", או "'ויאמר ה' אלי לאמר".
ואפשר עוד אצלי, כי אונקלוס פירש אלהים הנאמר הנה – מלאך. ולזה לא הרחיק שיאמר "אנא אחות עמך למצרים". ולא תרחיק האמינו אלהים הנה – מלאך, והוא יאמר לו "אנכי האל אלהי אביך", כי זה המאמר יהיה בזה הלשון על ידי המלאך גם כן. הלא תראהו אומר: "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: יַעֲקֹב! וָאֹמַר: הִנֵּנִי!" (בראשית לא, יא). ובסוף סיפור דבריו עמו: "אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר" (בראשית לא, יג), ואין ספק כי יעקב נדר לאל ולא למלאך. אבל זה נמשך בדברי הנביאים. כלומר, סיפור הדברים אשר יאמרם המלאך בעבור השם, בלשון דבור השם להם, והם כולם בחסרון המצטרף. כאילו אמר: "אנכי שלוח אלהי אביך"; "אנכי שלוח האל הנגלה עליך בבית אל", וכיוצא בזה. והנה יבואו בנבואה ומעלותיה ובמלאכים דברים רבים כפי כוונת זה המאמר: